אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ב · ו)

ה)

ואני עני בדעת לא זכיתי להבין דברי רבותינו בעלי התוס' לכאורה לפי מה דקיי"ל דמע"ש ממון גבוה איך שייך עליהם שם הפקר כמו דאינו יכול למכור וליתן במתנה א"כ ה"ה גם להפקיר אינו יכול דהא מכירה ומתנה והפקר שוה ביניהם. וכמו בגזל ולא נתיאשו הבעלים דא"י להקדיש ולמכור א"י ג"כ הפקיר א"כ גם במע"ש כיון דאין יכול למכור וליתן במתנה כן אין יכול להפקיר. ולדעתי ראי' ברורה דלדידן דמע"ש ממון גבוה אינו יכול להפקיר. מהא דכתב הרמב"ם בפ"ז ממע"ש הלי"ג וז"ל אין לוקחין פירות שביעית בכסף מע"ש לפי שהוא חייב לבער ע"כ והוא מהירושלמי פ"ג ממע"ש ולכאורה קשה הא תינח לשיטת הרמב"ם בפ"ז משמיטה דפירות שביעית לאחר הבעור אסור בהנאה וצריך שריפה או אבוד לים המלח. יצדק שפיר משו"ה אין לוקחין פירות שביעית מכסף מע"ש משום דיופסד המע"ש כשיגיע זמן בעור שביעית ולא יאכל הלא יהיה אסור בהנאה ויוצרך שריפה או איבוד. אמנם לשיטת גדולי הראשונים וכן הוא גם שיטת התוס' בהרבה מקומות דפירות שביעית כשיגיע זמן הבעור צריך רק הפקר וכשיפקיר רשאי אח"כ לזכות בעצמו ולאכול אח"כ לעולם א"כ מאי הפסד מע"ש איכא דהלא כשיגיע זמן בעור שביעית יפקיר אז הפירות ויזכה אח"כ ויאכלם. ודוחק לומר דגזרו שמא ישכח להפקיר ואז יהיו אסורין לעולם:

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה