שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה א · יד)
הן אמנם שדברי הרמב"ם בהא דפוסק דכתנות כהונה בחדשים לית בהו מעילה הואיל וניתנה להנות בו קשה מנ"ל להרמב"ם דבחדשים לית בהו מעילה נ"מ לפי אוקמתא דרב הלא בודאי היה לו לפסוק כר' יהודה ור' יהודה ל"ל זו הסברא כמו שהקשה השעה"מ. אלא אפי' ליתר האוקמתות מנ"ל לחדש זאת ומצאתי בפ"י בקדושין בזו הסוגיא שהניח דברי הרמב"ם הנ"ל בצ"ע עי"ש אמנם לדעתי נראה דדעת הרמב"ם ברור מללו דבגמ' יומא ס"ט בעי שם אי בגדי כהונה נתנה ליהנות אי לא ורצה הגמ' לפשוט ממשניות וברייתות ודחי שם הגמ' ולבסוף פשיט הגמ' דבגדי כהונה נתנה להנות עי"ש בסוגיא וכן פסק הרמב"ם בפ"ח מכלי המקדש הל' י"א בגדי כהונה נתנה להנות בהן לפיכך לובשים ביום עבודתו ואפי' שלא בשעת עבודה חוץ מן האבנט שהוא כלאים" מבואר מלשונו להדיא דכל היום מותר לכתחלה ללבשם אף שלא בשעת עבודה. והנה בקדושין נ"ד שם ומשנתינו בכתנות כהונה שלא בלו הואיל ונתנה להנות בהן לפי שלא נתנה תורה למלאכי השרת ופירש"י שם וז"ל שיהא הכהנים זריזים כמלאכים להפשיטן בגמר עבודה ולא ישהום עליהם לאחר עבודה כהרף עין עכ"ל מבואר מזה דלא לצורך עבודה ללבוש לכתחלה אין רשאין ורק טעמו של ר"מ אליבא דרב הוא מטעם שלא נתנה תורה למלאכי השרת אשר יפשטו תיכף אחר גמר עבודתן ולא ישהו עלימו כהרף עין. וא"כ לפ"ז משמע דרב סובר דבגדי כהונה לא נתנה להנות ללובשם לכתחלה שלא בשעת עבודה. ומש"ה מפרש רב דפלוגתא דר"מ ור"י הוא בכתנות כהונה היינו רק משום הנאה פורתא אשר א"א לצמצם אשר תיכף אחר כלות העבודה יפשיטו תיכף ומש"ה סובר ר' יהודה דשייך מעילה אף בכתנות כהונה והיינו משום הנאה פורתא כזה אשר א"א להפשיטן תיכף לא חשיבי נתנה להנות. ור"מ סובר דאף הנאה פורתא כזה מקרי ג"כ נתנה להנות ומש"ה לית בהו דין מעילה. משא"כ לפי מה דקי"ל דכתנות כהונה נתנה להנות ומותרין לכתחלה ללבשם אף שלא בשעת עבודה מקרי לכ"ע הנאה מרובה אשר לא יחול משום זה דין מעילה הואיל ונתנה להנות. ומה מאד מפולשין לפי דברינו דבקדושין הנ"ל קאמר הגמ' הואיל ונתנה להנות לפי שלא נתנה תורה למלאכי השרת וביומא שם וכן בתמיד פ"ב דמביא שם הגמ' דאי בגדי כהונה נתנה להנות ופשיט שם דנתנה להנות לא הזכיר הגמ' האי "לפי שלא נתנה תורה למלאכי השרת" ועי' בתו"י יומא שם ולפי דברינו נכון מאד דאי אמרי' דנתנה להנות א"כ מותר ללבשם לכתחלה ביום כמ"ש הרמב"ם א"כ ל"ש הטעם לפי שלא נתנה למלאכי השרת. משא"כ רב דסובר באמת דלכתחלה אינם רשאין ללבוש ורק מטעם שלא נתנה תורה למלאכי השרת א"א להפשיטם תיכף בגמר עבודתן. ובזה פליגי ר"מ ור"י דלר"מ גם הנאה מועטת כזה יש בכחה לבטל דין מעילה. ור' יהודה סובר דלא נבטל משום זה דין מעילה הואיל והוא הנאה מועטת. משא"כ לדידן דנתנה להנות ומותר לכתחלה ללובשם א"כ לכ"ע ע"י הנאה מרובה נתבטל דין מעילה בכתנות כהונה וא"ש דברי הרמב"ם דפוסק דכתנות כהונה שלא בלו לית בהו מעילה והדברים ברורים: