אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה א · טז)

טו)

נחזור לענינינו בדבר פסקי הרמב"ם דאין מועלין בשיריים ובכ"ז פוסק דחוזר לשירי הלישכה. וגם זה אין לומר דהא מבואר בירושלמי שקלים פ"ב הל"ב דלר"מ דאמר דחוזר לשיריים היינו דוקא בתוך השנה משום הכי מועלין שמא יצטרך לבסוף. כמו שאמר שם הירושלמי כלום אמר ר"מ אלא בתוך שנתו עי"ש והיינו דבתוך השנה שמא יצטרך מהשירי הלשכה שלא יספיק התרומה. אבל לאחר השנה אין בה מעילה דהא לא יספיק עוד מהשירי הלישכה וא"כ י"ל הא דאמר הרמב"ם דאין מועלין בשיריים היינו לאחר השנה. אבל בתוך השנה מודה הרמב"ם דיש מעילה בשיריים מהטעם הזה דאם לא יספיק התרומה יחזור לשיריים. הנה מלבד שלשון הרמב"ם בפ"ו ממעילה ולעולם אין מועלין בשיריים" משמע דתיכף משנתרמה התרומה אין מעילה בשירים אף בתוך השנה. אלא שיש להביא דדעת הרמב"ם הוא כן מהא דכתב בפ"א דנדרים הלי"ד אמר הרי עלי כתרומת הלשכה כתמידים כדירים כעצים כאישים כמזבח או כאחד ממשמשי כו' וכן האומר הרי עלי כהיכל כירושלים הרי אלו אסורין ואע"פ שלא הזכיר שם קרבן שכל אלו הדברים ענינם כאומר הרי עלי קרבן עכ"ל. והנה כל עניני מקדש דמני רבינו כאן היא מבואר בנדרים י' במתני' שם ובברייתא ובירושלמי ושנוי בתוספתא. אמנם האי כתרומת הלשכה לא הוזכר בכל מקום. רק בפ"ב מנדרים י"ח ב' במתני' שם סתם נדרים להחמיר ופירושן להקל כיצד נדר בתרומה אם לתרומת הלשכה אסור ואם לתרומת גורן מותר סתם אסור והעתיק הרמב"ם בפ"ב מנדרים הל' י' "הרי עלי כתרומה אם לתרומת הלשכה אסור ואם נתכוין לתרומת הגורן מותר ואם סתם אסור" וא"כ למאי חשיב הרמב"ם בפ"א שם תרומת הלשכה בין יתר עניני מזבח ומקדש אחרי אשר מביא הדין שם בפ"ב הנ"ל דאם נדר בתרומת הלשכה אסור ולא לחנם השמענו רבינו הדין פעמים. ולדעתי הדבר ברור בהא דמני רבינו בפ"א תרומת הלשכה לאשמעינן דוקא אם התפיס בתרומת הלשכה אז חל הנדר אמנם אם נדר בשירי הלשכה לא חל הנדר משום דשירי הלשכה הוא חולין ולא הקדש. וזה לא ידעינן מהדין האמור בפ"ב שם דהתם הן אמנם דידעינן דאם נתכוין לתרומת הלשכה אסור. אבל מנ"ל. לומר דאם נדר בשירי הלשכה לא חל נדרו דהא איצטריך לאשמעינן דאם היה כוונתו לתרומת הגורן לא חל נדרו. כיון שהזכיר תרומה סתם ואם נאמר דשירי הלשכה בתוך שנתו יש בהם מעילה א"כ לא מבעי אם התפיס בשירי הלשכה בתוך שנתו הלא בודאי חל נדרו. אלא אף לאחר שנתו ג"כ יחול הנדר לפי מה שפוסק הרמב"ם בפ"א הל' ט"ז מנדרים היה לפניו בשר זבחי שלמים אפי' לאחר זריקה שהוא מותר לזרים ואמר הרי עלי כבשר הזה הרי אלו אסורין" והוא בעי' בגמ' נדרים י"א אם בעקרו קמתפיס או בהיתרא קמתפיס עי"ש והרמב"ם פוסק בעיקרו קמתפיס. וא"כ גם בשירי הלשכה אם נאמר דבתוך שנתו איכא מעילה והמה נקראים קודש א"כ אם התפיס אף לאחר שנתו יהא יחול הנדר מטעם דבעיקרו קמתפיס. א"ו דדעת הרמב"ם דבשירי הלשכה אין בהם מעילה כלל תיכף משנתרמה התרומה אף בתוך השנה.

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה