שפתי חכמים (ברכות)· רבי אברהם אבא הרצל
לרי"ף ז"ל למס' ברכות
פרק ראשון מאימתי
סימן כא
כתב הרי"ף ז"ל, ת"ר בה"א עומדין וקורין וכו' ועוסקין במלאכתן וקורין וה"מ בפרק שני אבל בפרק ראשון אינו קורא ועוסק במלאכתו כדבעינן למימר לקמן עכ"ל, פי' והוא ברי"ף לקמן פ"ב סי' מ"ז. ועי' בשפ"ח דף י"א ע"א לרש"י ד"ה ועוסקין:
סימן כב
שם ברכה שניי' מאי היא א"ר יהוד' אמר שמואל אהבה רבה ורבנן "אמרי "אהבת "עולם תני' נמי הכי אין אומרי' אהבה "רבה "אלא אהבת "עולם וכן הוא אומר וכו' וכבר אידחיה לה הא דשמואל דתנא כותיהו דרבנן וכל מאי דמשתכחת בתר הכי אהבה רבה אעיקרא דשמואל גריר עכ"ל, ובגמר' דידן אין הגרס' כן עיי"ש. ומה שכ' הרי"ף, וכל מה דמשתכחת בתר הכי אהבה רבה, היינו הא דאית' כאן דף י"א סוף עמוד א' הכי אמר שמואל "אהבה "רבה וכו', דלא קאמרי אהבה "רבה, אלא אי אמרת "אהבה "רבה הוו אמרי וכו':
סימן כד
שם פשיטא היכי דנקיט כסא דחמרא בידי' וקסבר דשכרא הוא פתח ובריך בדשכרא וסיים בדחמרא וכו' עכ"ל, פירש לדברי הרי"ף ז"ל, תמצא ברא"ש לפרקין סימן י"ד עיי"ש:
סליק פרק ראשון
פרק שני היה קורא
סימן לא
כתב הרי"ף ז"ל, ת"ר ק"ש ככתבה דברי רבי וחכ"א בכל לשון וכו' וקיי"לן כרבנן וקיי"לן דסתם במתניתן וכו' והני מילי בציבור וכו' עכ"ל, עי' ברא"ש לפרקין סימן ב':
סימן לג
שם תני סומכוס בן יוסף אומר כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו וכו' א"ל כדי שתמליכהו "על "השמים "ועל "הארץ ועל ארבע רוחות העולם וכו' ומפרש בירושלמי וכו' עכ"ל, ודברי הירושלמי העתקתי (לדף י"ג ע"ב) לתוס' ד"ה על לבבך עיי"ש. ומה שכ' הרי"ף כדי שתמליכהו על השמים ועל הארץ הנה בגירס' הש"ס שלפנינו גורס כיון דאמליכתי' "למעלה "ולמטה, ובלשון זה הכל בכלל:
סימן לה
שם אמר רבא ימים שהיחיד גומר בהן את הלל כתבנו בענין חנוכה עכ"ל, והוא הרי"ף למס' שבת פרק במה מדליקין סי' שי"ח עיי"ש:
סימן מג
שם, קרא ולא דקדק באותיותי' וכו' כדי ליתן ריוח בין הדבקים עני רבא בתרי' כגון בכל לבבך וכו' ירושלמי ר' לוי וכו' עכ"ל, דברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח לרא"ש דפרקין סימן י"ב ד"ה מתניתן הקורא עיי"ש, ועי' בשפ"ח לדף ט"ו ע"ב לתוס' ד"ה בין הדבקים עיי"ש:
סימן מו
שם, האומנין קורין בראש האילן וכו' ת"ר האומנין קורין בראש האילן וכו' ירושלמי למה לי בראש הזית וכו' עכ"ל, דברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח לרא"ש דפרקין סימן י"ג:
סימן מז
שם, ראמי לי' ר' מארי ברי' דבת שמואל לרב אתנן האומנין וכו' האי פירוקא לדברי ר' יוחנן הוא דסביר' לי' דבעי כונ' בכולי פרק ראשון כדכתבינן לעיל וכו' עכ"ל, והוא ברי"ף פרק קמא סי' כ"א (ועי' ברי"ף לעיל סי' ל"ג):
סימן נ
שם, רחץ בלילה הראשון וכו' והני שבעה גופיהו לאו על ויעש לאביו אבל ז' ימים אסמכינהו רבנן וכו' עכ"ל, עי' בשפ"ח לרא"ש בפרקין סי' ט"ו:
סליק פרק שני.
פרק שלישי מי שמתו
סימן נו
כתב הרי"ף ז"ל, א"ר זריקא א"ר אמי ארשב"ל אין אומרים בפני המת אלא דבריו של מת וכו' וקא כתב רבינו האי גאון ז"ל משמי' דקמאי דכלישנ' קמא עבדינן וכו' עכ"ל, עי' מזה בשפ"ח (לדף ג' ע"ב) לתוס' ד"ה אין אומרים:
סימן עו
שם, גיהק ופיהק לרצונו וכו' תני' היה עומד בתפלה ונתעטש ממתין עד שיכלה הרוח ומתפלל בקש להתעטש מהלך לאחריו ד' אמות ומתעטש וכו' ואומר רבון העולמים וכו' עכ"ל, והנה בגמר' אית' הך בקש להתעטש, בשם איכ' דאמרי עיי"ש, ומלשון הרי"ף משמע בהיה עומד בתפלה ונתעטש אינו אומר הרבון, ועיין מזה בשפ"ח (לדף כ"ד ע"ב) לגמר' ד"ה יצרתנו עיי"ש:
סימן מח
שם, זב שראה קרי ונדה וכו' מהא מתניתן שמעינן דזבין וזב ה ונדות ויולדות כולהו חייבין בתפלה וכו' עכ"ל, ודין תפלה בנדה, עי' בטור וש"ע או"ח סי' פ"ח עיי"ש:
סליק פרק שלישי.
פרק רביעי תפלת השחר
סימן צא
כתב הרי"ף ז"ל, טעה ולא התפלל מנחה בע"ש וכו' ואם לא הבדיל בראשונה וכו' עכ"ל, עי' מזה בשפ"ח (לדף כ"ו ע"ב) לתוס' ד"ה טעה עיי"ש:
סימן צו
שם, מאי אין לה קבע וכו' אבל היכא דצלי לי' לתפילת ערבית כבר שויו עלי' חובה "ואיטעי "הדר "לרישא "כדאמרתי:
"אמר "רב טעה ולא הזכיר של ר"ח בערבית וכו' עכ"ל, טעות הדפוס איכ' כאן, וכך צריך להיות "ואי "טעי "הדר "לרישא "כדאמר "רב טעה ולא הזכיר של ר"ח בערבית וכו', ועי' ברא"ש לפרקין סימן ז':
סימן קה
שם, ת"ר המהלך במקום גדודי חיות ולסטים מתפלל תפלה קצרה וכו' וכר' חסדא דאומר מעומד, טפי עדיף וכו', ומיהו שמעינן דלא מצלי אינש הביננו אלא בשעת הדחק וכו' עכ"ל, מה שכ' הרי"ף ז"ל ומיהו שמעינן וכו', רצה לומר כמו שכתב הרי"ף ז"ל בפרקין לעיל סימן ק"ב, וקאמרי רבנן ה"מ (דמתפלל הביננו) בשעת הדחק וכו' עיי"ש. ומה שכ' הרי"ף ז"ל וכר' חסדא דאמר מעומד טפי עדיף וכו', עי' מזה בשפ"ח (לדף ל' ע"א) לתוס' ד"ה היכא:
סימן קו
שם, היה רוכב על החמור ירד וכו' היה עומד בבי"המק וכו' היה אחורי הכפורת וכו' עכ"ל, הנה הרי"ף ז"ל לא גרס היה עומד בבית קדש הקדשים וכו', ובגמר' גרסינן לה עיי"ש:
סימן קט
שם, תני' טעה ולא הזכיר של ר"ח שחרית וכו' א"ר יוחנן ובצבור שנו פי' מפני טורח הצבור וכו' עכ"ל, עי' מזה בשפ"ח (לדף ל' ע"ב) לרש"י ד"ה בצבור:
סליק פרק רביעי
פרק חמישי אין עומדין
סימן קכב
כתב הרי"ף ז"ל, אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק וכו' אבל עקרב פוסק ירושלמי י"ט וכו' עכ"ל, ודברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח (לדף ל"ג ע"א) לרש"י ד"ה ומת הערוד:
סימן קכו
שם, מודים מודים משתקין אותו וכן האומר שמע שמע וכו' אבל הקורא פסוק מק"ש וכופלו ה"ז מגונה אבל שתוקי לא משתקין לי' עכ"ל, ועי' מזה בשפ"ח (לדף ל"ד ע"ב) לתוס' ד"ה אמר פסוקי:
סימן קכט
שם, א"ר הונא טעה בג' ראשו נות חוזר לראש באמצעיות חוזר לאתה חונן וכו' הא שמעת' פסקו בה קמאי הלכת' כר' אסי ופריך בגמרא מאי מתחלת ברכה שטעה זה מתחלת אתה חונן וכו' ואנן קשי' לן האי מימרא דגאון וכו' ועוד הא תני' בהדי' בתוספתא וכו' עכ"ל, עי' מזה בשפ"ח (לדף ל"ד ע"א) לתוס' ד"ה אמצעיות עיי"ש. ומה שכ' הרי"ף ז"ל "ופריך בגמר' מאי מתחלת ברכה וכו', כפי הנראה צ"ל "ופריק בגמר', דהיינו דגמר' מתרץ מאי מתחלת ברכה וכו':
סימן קל
שם, מתניתן אלו ברכות שאדם שוחה בהן וכו' גמרא איר תנחום וכו' עכ"ל, הנה במשניות בגמר' שלפנינו האי אלו ברכות שאדם שוחה בהן וכו' לאו משנה היא, אלא תוספתא, עי' בגמר' (דף ל"ד ע"א) ת"ר אלו ברכות שאדם שוחה בהן וכו' ודו"ק:
סימן קלא
שם, ירושלמי פרק מאימתי הכל שוחין עם ש"ל בהודאה וכו' עכ"ל, דברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח (לדף י"ב ע"ב) לתוס' ד"ה כרע כחיזר':
סליק פרק חמישי,
פרק ששי כיצד מברכין
סימן קמ
כתב הרי"ף ז"ל, קורא ר' יהוד' אמר ב"פ האדמ' והלכת' הכין דזורק את האביונות ואוכל הקפרס ומדלגבי ערלה לאו פיר' הוא וכו' עכ"ל, עי' בשפ"ח (לדף ל"ו ע"ב) לתוס' ד"ה לשון:
פרק שביעי שלשה שאכלו
סימן קסז
כתב הרי"ף ז"ל, תאני חדא כל העונה אמן אחר ברכותיו ה"ז משובח וכו' ירושלמי וכו' עכ"ל, דברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח לרא"ש דפרקין סימן י' עיי"ש:
סימן קסט
שם, עד היכן ברכת הזימון ר"נ אמר עד נברך וכו' והאי מימר' איפלגי בה נמי בגמר' דבני מערבא וכו' עכ"ל, ודברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח (לדף מ"ו ע"א) לתוס' ד"ה עד היכן:
סימן קעג
שם, ת"ר אין עונין אמן חטופה וכו' ולא אמן קצרה וכו' ירושלמי איזו היא אמן יתומה וכו' עכ"ל, ודברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח לרא"ש דפרקין סימן י"ז. ומה שכ' הרי"ף ולא אמן קצרה, בגמר' דילן לא גרסינן לה עיי"ש ודו"ק:
סימן קעו
שם, והכותי מזמנין עלי' ה"מ באותו הזמן אבל עכשיו עכו"ם גמורין הם ואין מזמנין עלי' עכ"ל, ועי' בפי' רבינו עובדי' מברטנורא בריש פרקין שם מבואר טעמ' דמילתא:
סימן קעז
שם, א"ר נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו וכן הלכת' וכו' עכ"ל, עי' בשפ"ח (לדף מ"ח ע"א) לתוס' ד"ה ולית הלכת':
סימן קעט
שם א"ר נחמן משה תיקן להם לישראל ברכת הזן וכו' ובשבת מתחיל' בנחמ' שאומר נחמנו ה"א בבנין עירך ומסיים בנחמה וכו' עכ"ל, עי' בשפ"ח (לדף מ"ח ע"ב) לתוס' ד"ה מתחיל:
סימן קפג
שם, מתני' כיצד מזמנין וכו' ירושלמי וכו' עכ"ל, ודברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח (לדף מ"ט ע"ב) לתוס' ד"ה לעולם עיי"ש:
סליק פרק שביעי.
פרק שמיני אלו דברים
סימן קצא
כתב הרי"ף ז"ל, אלו דברים וכו' ובה"א מוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין לידים מאי כוס כוס של קידוש היום הוא עכ"ל, ובמשנה ובגמר' לא נזכר דכוס של קידוש הוא עיי"ש:
סימן קצג
שם, בש"א נר ומזון ובשמים והבדלה וכו' איכ' מרבוואתא מאן דאמר דהאי מזון דקתני במתניתן ברכת המוציא היא וכו' והאי דאצטריך לי' למימר הכי משום דקשי' לי' ההיא דאמימר דאיקלע לבי ר' אשי (פסחים ק"ז ע"א) וכו' אלא אברכת המזון קאי דהיא שלש ברכות ובהדי' קתני בתוספתא א"ר יהוד' לא נחלקו ב"ש וב"ה על ברכת "המזון שהיא בתחלה וכו' ובגמר' דבני מערבא מפרש וקשי' עלייהו דב"ה וכו' ועל הא מתניתן דתנן נר ומזון בשמים והבדלה גרסינן נמי התם תני א"ר יהוד' לא נחלקו ב"ש וב"ה על ברכת "המזון שהיא בתחלה וכו' עכ"ל, ודברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח לרא"ש דפרקין סי' ב' עיי"ש, ומשם מבואר דנוסחת הרי"ף בשם הירושלמי היא כנוסחת הירושלמי שלפנינו, ולרא"ש ז"ל איכ' נוסח' אחרת בשם הירושלמי ועיי"ש במעדני יו"ט. ומה שכ' הרי"ף ובהדי' קתני בתוספתא, הנה ל' התוספתא העתקתי בשפ"ח (לדף נ"א ע"ב) לרש"י ד"ה אלו דברים:
סליק פרק שמיני
פרק תשיעי הרואה
סימן ריב
כתב הרי"ף ז"ל, על הזיקים ועל הזועות וכו' ירושלמי על הברקים וכו' עכ"ל, דברי הירושלמי העתקתי בשפ"ח לרא"ש דפרקין סי' י"ג עיי"ש:
סימן ריג
שם ת"ר הרואה חמה בתקופתה וכו' כוכבים במשמרותיהן מזלות בעתם וכו' עכ"ל, ובגמר' איכ' נוסח' אחרת בזה, ועי' בשפ"ח (לדף נ"ט ע"ב) לגמר' ריש העמוד עיי"ש:
הדרן עלך פרק הרואה, וסליקא מס' ברכות.