אור ברסלב

שפתי חכמים (ברכות)· רבי אברהם אבא הרצל

הקדמה

לוח התיקון

אתהלך לפני ה' בארצות החיים: לשם יחוד קב"ה ושכינתיה ליחדא י"ה בו"ה וכו':

ירננו הצדיקים ויתהללו הישרים והתמימים, תמימי דרך ההולכים בתורת ה' חפצו, בכל מיני רנה ותהלה, בכל מיני שבח והודיה, ופאר וכבוד נותנין לשמו הגדול ומבורך בפי כל נשמה תהלל יה הללויה מן העולם עד העולם, אשר נתן לנו את תורתו תורת אמת וצדק, צדקה עשה בישראל עם קדושו, שקדשנו במצותיו ומשפטיו וחקותיו, חק נתן ולא יעבור מזרע קדש מצבתה, קודש ישראל לה', ראשית תבואתה, תבואת הכרם, כרם ה' צבאות בית ישראל, ועל ישראל שכינתו, שכינת עוזו, ואין עוז אלא תורה, ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, ים ודרום ירשה, נוחל ב' עולמות עו"הז ועו"הב, ברוך הבא בשם ה', בחצרות בית ה', בית שמגדלין בו תורה ויראת שמים, ועולים בית אל, חסד אל כל היום למלאכה מלאכת שמים, ובכן ישקיף ה' השקפה לטובה ממרומים, ויברך את עמו ישראל בכלי מחזיק ברכת שלום, כאשר נשבעת לאבותינו מימי קדם, תתן אמת ליעקב חסד לאברהם, אתהלך לפני ה' בארצות החיים:

ויען אברהם ויאמר, הנה נא הואלתי לדבר, ואנכי עפר ואפר, וכתינוק מבית הספר, לא שוקל ולא סופר, זחלתי ואירא מלהיות חבר, ולכן לקטנים כמוני אדבר, למה יצאתי חוצה קרית ספר, שפתי חכמים כיד ה' הטובה להעתיק ולחבר:

הנוטה אוזן הלוא ישמע חכם ויוסף לקח טוב, כשם שאין אומן בלא כלים, כך אין ללמוד בלי ספרים (פרי מגדים לאור"ח), וגם אם יש לו הכלים, עדיין אינו על עמדו, עד שיהיו כל הכלים מסודרים לפניו, וידע מקום הנחתן, דאי כשיצטרך לכלי, והוא אינו יודע מקומו של כלי, וצריך לבקש הרבה, ופעמים אף אחר הבקשה וחיפוש אחר הכלי, ולא ימצא, ומה מהני אומנתו, ומאי מהני כליו (יד אפרים):

ובפרט שהסידור דבר גדול הוא כדאית' בירושלמי הוריות פ"ג ה"ה (מובא בס' יפה עינים) סודרן קודם לפולפלן עיי"ש, וכעין זה אית' (יומא ל"ג ע"א) מכשיר עדיף, ופרש"י המכשיר ומתקן את הדבר קודם עיי"ש:

ולכן להעתיק ולסדר על מקומו דברי הירושלמי ושארי הראשונים והמפרשים ז"ל, כדי שיהיו דבריהם הנאמרים בקדושה ובטהרה אות באות ממש לפני התלמידי' השם יברכם, הוא ודאי גדולה שבגמילות חסדים, בין לעניים בין לעשירים, וביותר לקטני העם ההולכים בחושך, שאין בידיהם ספרים הללו, וכבר א"ר חנינא משל לאדם שמבקשין ממנו כלי גדול, ויש לו, דומה עליו ככלי קטן, קטן ואין לו, דומה עליו ככלי גדול (ברכות ל"ג ע"ב), וכעין זה כ' בעל תוס' יו"ט ז"ל שאין מכיר החסרון, כבעל החסרון, כי הוא יודע חסרונו עד היכן מגיע, וכן אמר שלמה בחכמתו לב יודע מרת נפשו עכ"ל, ולפעמים אף שמי שנמצא אצלו הספרים, אבל הזמן בוגד בו לחפש בדברים ההם, למה הדבר דומה לאנשים שבאו לעיר, שלא היו שם מעולם, באישון לילה ואפילה, ואף אלו שכבר באו שמה, פעמים שכחו מוצא ומבוא העיר, ואיה מקום האיש או דבר המבוקש, והמה משמשים בחושך ובאפלה, ובבוא ילד קטן אחד, ונר בידו, ומאיר ומראה להם את הדרך אשר ילכו בה, דרך זה גמילות חסדים, כי ימצאו את מבוקשם, וכל העם על מקומו יבוא לשלום:

כן הדבר הזה בענין ספרי הזה בס"ד, אשר העתקתי בו מדברי חכמינו ז"ל, לפרש ענייני הגמר' ובפרט מה שמובא ברש"י ותוס' ורי"ף ורא"ש ומרשב"א ז"ל, ולכן ג"כ קראתי שם הספר שפתי חכמים על שם שיסודו בנוי על דברי רבותינו ז"ל, ואלה הם קצת מהספרים שהעתקתי מהם:

א) ירושלמי, ב) מגילת תענית, ג) מכילתא, ד) ספרא תורת כהנים, ה) ספרי, ו) תוספתא ז) פסיקתא, ח) מדרש רבה, ט) מדרש תנחומא ילמדנו יא) מדרש תהלים שוחר טוב יא) מדרש נעלם, יב) מדרש טעמי חסרות ויתרות, יג) מדרש ילקוט, יד) פרקי דר' אליעזר, טו) סדר עולם, טו) שאלתות דר' אחאי גאון, יז) הלכות גדולות, יח) הרי"ף, יט) מחזור וויטרי, כ) סדר רב עמרם גאון, כא) תשובת הגאונים כב) יוסיפון בן גוריון הכהן כג) שימוטא רבה כד) ספר יצירה כד) ספר יצירה כה) ספר היכלות, כו) פייטן, כז) תרגום ירושלמי, כח) תרגום יונתן, כט) ערוך, ל) בריית' דמלאכת המשכן, לא) ספר הפרדס לרש"י ז"ל, ועוד משאר ראשונים ואחרונים ז"ל שדבריהם מאירים העינים, וגם הוספתי מעט אשר חנן ה' את עבדו:

כי ראשית דבר מה יעשו עניי הצאן קדשים, קהלת יעקב, כי קטן יעקב ודל ורש אין כל הספרים הנזכרים ברש"י ותוס' ברי"ף ורא"ש והרשב"א ז"ל, הנעתקים בס' שפתי חכמים לפניו, ואין בידו לעיין בהם כל צרכו, ואינו יורד לסוף דעתם ז"ל, ואמר יאמר מי יתן ידעתי ואמצאהו, לספר הירושלמי הזה, או אחד משאר הספרים הנעתקי' כאן בספר שפתי חכמים, אז אבוא עד תכונתו, וכזה שמעתי באזני, ולא מתלמידים הקטנים לבד, אלא אף מגדולי ערך, וכן ראיתי בעיני בבתי מדרשים באסיפת עם ד' יברכם, לשמוע דבר ה', מחמת חסרון ספר הירושלמי וכו', שלא נמצא בידם לעיין, הניחו בכבודם דברי רש"י ותוס' וראשונים ז"ל, בלי ידיעה והבנה, ודלתי הספר סגרו לפניהם ולאחריהם, והם בחוץ יעמדו, והרי זה דומה להא דאיתא בספרים, למי שמביאין אותו אל המעיין, ואין מניחים אותו לשאות מים:

וכבר הזהיר על הדבר בס' ארחות צדיקים שער הזריזות, וז"ל ועתה יש לך להבין בדברים שנוהגים בהם בני אדם תמיד להתעצל בהם, כגון אם תצטרך לראות ולעיין שום דבר בספר, תהי' זריז לתפוס הענין שתחפוץ וכו' עיי"ש:

ובזה יהי' בעה"י הספר שפתי חכמים תיעלת לקטנים, ופעמים גם לגדולים, כי ע"י העתקה, הדברים הנצרכים בידו, וכל אחד מבין ומביט ומקשיב ומאזין את אשר לפניו, ועל כל פנים ארויח להם הזמן, ודבר שיגעתי בו כמה שעות, הם ימצאו מוכן לפניהם (וכצל"ח בהקדמ'):

וגם התלמיד שימצא בספרי רק פעם ושתים דבר הצריך לו, יזהר בהא דאית' (ברכות נ"ח ע"א) אורח טוב מה הוא אומר, כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי' כמה בשר ויין וגלוסקאות הביא לפני, וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי, אבל אורח רע מה הוא אומר מה טורח טרח בעה"ב זה, פת אחת אכלתי וכו', ועיי"ש (דף ט"ז ע"א) דא"ר אמי ור"א על דבר אחד ששמעו, אלו לא באנו אלא לשמוע דבר זה די:

וכן ראי' מצאתי במה שכתב הדרכי משה ביור"ד סי' רנ"ו בשם המרדכי, וז"ל מי שרוצה לזכות לעניים, והעניים מדברים עליו תוהה, אל ישמע לדבריהם, אע"ג שהם אינם רוצים, כי בזה נתגדל מצותו עיי"ש. ועי' תוספת שבת סי' רמ"ג סק"ה שכתב דקיי"ל בח"מ מי שעושה טובה לחבירו, אע"פ שלא ציוה אותו, צריך לשלם לו, דזכין לאדם שלא בפניו, ומותר לעשות בעדו לטובתו עיי"ש:

והנה מה שהעתיקו רש"י ותוס' הרי"ף ורא"ש והרשב"א ז"ל הוא כמה פעמים רק פסקי פסקי ולסרוגין קתני, ורק אפס קצהו יראה המעיין וכלו לא יראה, ועיין כעין זה בס' פני יהושע (ברכות מ"ח ע"ב) תוס' ד"ה ולית הילכת', וז"ל פני יהושע וביתר דברי התוס' כאן בזה הדיבור, נראה שהם מגומגמים קצת, והרוצה לעמוד על דבריהם צריך לעיין בל' הירושלמי בשמעתין דהתם וכו' עכ"ל. ועוד הנה רש"י ל"ג ע"א ד"ה ומת הערוד, כתב בשם הלכות גדולות עיי"ש, ובאמת הוא בירושלמי והתוס' שם כתבו מקצת מדברי הירושלמי לדינא, וכן הרי"ף הבי' שם לדינא מירושלמי, וכן הרא"ש שם מבי' לדינא מירושלמי עיי"ש, ומה שהביא כאן לא הביא כאן, ואני העתקתי העתקה מירושלמי איזה שורות, והוא כולל הענין שמביא רש"י בשם בעל הלכות גדולות והתוס' והרי"ף והרא"ש עיי"ש, ומת"כ נתברר הענין בס"ד. וכעין זה בשל"ה דף ת"א ע"ב, וז"ל דרכי התנאים לסתום דבריהם ולא לפרש, אבל דרכי האמוראים לפרש ולא לסתום, (עי' עירובין נ"ג ע"א) והענין כי הראשונים היה לבן רחב, ודי היה למבין במלות קצרות, אבל בכל דור ודור במיעוט ההבנה, צריך יותר לפרש ולברר דבריו עכ"ל. ועי' הרמב"ן בפי' החומש (ויקרא כ"ה ט') אחר שהעתיק ל' רש"י, כתב הרמב"ן ז"ל והנה הרב מפני בקיאותו בתלמוד, והכל לפניו כש"ע, אין חושש, וסותם הברייתות, והן מוטעות לשאר בני אדם וכו' עיי"ש, ובפתיח' לדינא דגרמי כ' אם אינני מרויח אלא העתקת דברי קדמונים ולהסביר ולהבין דבריהם די עכ"ל (ח"ס יור"ד סי' רכ"ח). והנה אם בדורות ראשונים כך, אנן מה נענין אבתרייהו, והלא ראה מה שכתב בתשובת החתם סופר חאה"ע ח"ב סי"א, וז"ל בהדי שותא אספרה, כמו בשנת תקנ"ח בנסעי מק"ק דרעזניטץ, לישב על כסא הרבנות דק"ק מאטערסדארף, קבלתי את פני הגאון מה"ו משולם טוסמניטץ זצ"ל בק"ק פרעשבארג, ובאותו פרק הביאו לפניו ספרא דדיינ' הרשאה לשליח גט, שנשלח מכאן למקום אחר, ודקדק הגאון ז"ל על קוצו של יו"ד וכו', ומזקנים אתבונן אם כך בשנת תקנ"ח, מה נאמר בשנת תקצ"ח, אשר בעו"הר ירד הדת אלפים מעלות אחורנית, שיש לדקדק יותר ויותר עכ"ל, ועתה בשנת תרנ"ח ועברו מאה שנה ממש מיום שכתב פה מנוחתו כבוד רבינו הגאון בעל החתם סופר ז"ל בתשובה, מה נעינן אבתרי':

ועצה מזקנים אתבונן, ראה מה שכתב בס' אורחות צדיקים המיוחס לרבו של הר"י מיגאש רבו של הרמב"ם ז"ל, בשער התורה ד"ה ועתה עיי"ש, וכן מזקן זה שקנה חכמה, הרב פלא יועץ זיע"א, וז"ל אות אסיפה, כמה טובה עשה לנו בעלי אסופות רבותינו הקדושים, אשר בכל דור ודור, זכו וזיכו את הרבים, זכות הרבים תלוי בם, שאלמלא הם נשתכחה תורה מישראל, ובפרט אנן כגון דור יתומ' דיתמי, אשר טרדת הזמן רבו עלינו, ואין הפנאי מסכים אתנו כ"כ ללמוד בשקידה, כמו הראשונים ודעתינו קצרה, ומי הוא אשר תשיג ידו להיות כל הספרים נמצאים אצלו, אבל ע"י האסיפות, נוכל לצאת ידי חובותינו, ובכל דור צריכי' האסיפות, כמו שעשה הרמב"ם וטור והרב"י והרכנ"הג ורבים כמוהם, שהיו לנו לעינים, ומהם יראו וכן יעשו בכל דור ודור, כל ת"ח אשר חננו ה' דעת, וספרים הרבה, ישתדל להועיל לרבים, בדברים הנצרכים מאד, כאמרם (ברכות ס"ד) הכל צריכים למארי חיטייא, ויעשו אסיפות כיד ה' הטובה עליהם, מי מקצורי דינים על ד' טורים, מי מכללים, מי מקדמות לדרושים, מי מתוכחות מוסר וכדומה, כל אשר עושים, חסד גדול יחשב, ואין לך חסד גדול מזה, שהוא חסד בנפש, ועושה אלה הם מזכים הרבים, וזכות הרבים תלוי בם, ואם יזכה שיועיל דבריו, בדור מן הדורות לא' מני אלף, דיי לו אם לא בא לעולם אלא לדבר זה, ואל יחושו ללעג השאננים, שאומרים מה הועילו לנו אלו החכמים בתקנתם, לשנות לנו את הידוע ומפורסם בספרים, אין זה כי אם ללקט כסף, וליטול את השם שהוציאו ספר, שארי להוא מרייהו למדברים כן, כי לא צדקו, שודאי הגמור טובים לנו אלו הספרים של אסופות וכו', ותועלתם מרובה כאמור, ולכן כל ת"ח ירדוף אחריהם, כאשר ירדוף הקורא בהרים, ויד כל משמשות בהם כל שעה, כי בזמן הזה שקיצור הוא טבע חריף אהוב ונחמד לכל ואומרים דרך צחות ויאמר לקוצרים ה' עמכם וכו':

וז"ל ספר החינוך מצוה תע"ט, לעשות צדקה עם הצורך עליה בשמחה ובטוב לב, ואתה בני אל תחשוב שענין מצות צדקה, לא יהי' רק בעניים, כי אף בעשירים גדולים, ג"כ תתקיים מצות צדקה לפעמים, כגון עשיר גדול שהוא במקום שאין מכירין אותו, וצריך לאחרים, ואפילו פעמים שהוא בעירו, ובמקום שמכירין, פעמים שיצטרך מפני שום מקרה דבר א', מה שיש ביד העני, גם זה בכלל מצות צדקה הוא וכו', וכלל הענין שכל המהנה את חבירו, בין בממון, בין במאכל, או בשאר צרכיו, או אפילו בדברים טובים דברי נחומים, בכלל מצות צדקה היא, ושכרו מרובה מאד, ויכנסו דברי באזניך, כי טובים המה, באזן תבחן מילים עכ"ל ספר החינוך:

ועל ענין העתקה מספרים, כבר כתב רבינו הגדול הר"ר יצחק אבוהב הספרדי ז"ל, על שהעתיק ענין אחד בב' מקומות, וכתב שם וז"ל, ומה שהעתקתי ענין אחד ב' פעמים, אין בזה לשום אדם שום הפסד, אלא זולתי טורח המעתיק עכ"ל, עד כאן דברתי מענין התועלת העתקת דברי רבותינו ז"ל, אולם מה שנוגע בענין הוספת ידי ה"י, מה אומר ומה אדבר הלוא הוא למראה עיני הלומד ה"י, ובזכות ומישור שלפני כבודו ידין וישפוט שפוט משפט צדק ואמת לאמיתו כאילו הוא שוטף וכו'. ובכן כי סליק ר' אבא אמר יהא רעוא דאימא מילתא דתתקבל ברחמים וברצון, כי הבוחן ובודק גנזי נסתרות לבות וכליות אלקים צדיק, הוא יודע מחשבות לב אדם ותחבולותיו, ומבין אל כל מעשיהם, הנעשים לשמם לשם ולתפארת ה' אלקינו יתברך ויתעלה לנצח נצחים:

ובזה הנני משתחוה ויוצא להודות בכל מיני הודאה ותהלה, למי שהכל לכבודו ברא, עד כה חיים וחסד עמדי עשה, וכן יעזרני להעתיק ולבאר על הש"ס כולה עד גמירא טבא. ואם כי מעשה בני אדם המה פעמים חסד או יתיר, ואולי תמצא טעות בדברי, כי שגיאות מי יבין, מ"מ מאחר שעיקר יסוד החיבור בנוי על העתקת דברי חכמז"ל והם העיקור ונאמרים באמת, ודברי הם רק טפל, א"כ הדבר דומה להא דאיתא (מנחות פ"ב מ"ב) התודה מפגל את הלחם, הלחם אינו מפגל את התודה, לפי שהלחם בא רק בשביל התודה, והתודה עיקר, והלחם טפל לה, ואין הטפילה מפגל העיקר עיי"ש, כן הדבר הזה דברי חכמז"ל שהעתקתי הם כתודה, ודברי הטפולים להם הם כלחם, ויהי רצון שיהי' חשובה כקרבן תודה ולחמה:

ועוד הרי אני קורא מה שקרא החסיד רבינו בעל חובת הלבבות ז"ל, ואם תראו בו שום טעות תקנהו, או חסרון השלימהו, ודונני לזכות במה שתשקיף עליו מטעות, או משגיאה, או מקוצר ידי בענייניו ובמליו, כי כח הבשרי קצר מהשיג, והטבע האנושי חסר מהשלים, כמה שנאמר (תהלים ס"ב) אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד, ובזה שהקדמתי להתוודות על קוצר כחי וידי, יש בו כפרה, לטעות ולשגיאה שתהיינה בו עכ"ל. ומודה ועוזב ירוחם, ובכן ירחם אבינו מלכינו, על כל בית ישראל אחינו, ויהי נועם ה' אלקינו עלינו, ומעשה ידינו כוננהו, וישכן שכינתו במעשה ידינו, ונזכה לראות במהרה בכבוד משיח צדקינו, ונאמר הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו:

הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם קהל עדת ישורון דפה ק"ק פרעשבורג, וראשון לציון אדמו"ר רבינו האי גאון המפורסם בהדרתו גאון ישראל וכו' כקש"ת מה"ו שמחה בונם סופר שליט"א אב"ד ור"מ דפה, אשר זכיתי לצוק מים על ידו הגדולה, ולהיות מתלמידיו זעירא דמן חברי' משנת ה' תרל"ב עד שנת תרל"ו, כל מיני ברכות יחולו על ראשם בכלל:

ובפרט בני החברא מחזיקי הדת ה"י שקבלוני ועטרוני בכתר שיעור רבי, וזה כעשר שנים לאיו"ט לשבת עמהם יחדיו, מה טוב ומה נעים. כשבת אחים נאמנים, ריעים אהובים, ושותים בצמא דברי תורה ויראת שמים, יוסיף ה' להם ולכל ישראל חיים טובים ונעימים, וכל המטיבים בכלל המתברכים, ונזכה כולנו מהרה להר מרום הרים:

ואחרון חביב בן יכבד אב אלו אבותי היקרים ה"ה כבוד אאמו"ר הרבני המופלג בו"ב וכו' מוה"ר יהושע שליט"א וא"מ הצדקת מ' מרים שליט"א, והם בני בנים הרי כבנים לאא"ז רבינו הגאון וצדיק מפורסם כש"ת מנחם בענעט ז"ל, שהיה דיין דק"ק פאקש קרוב לארבעים שנה, והוא ממשפחת ומגדולי תלמידי ש"ב הגאון מהו"ר מרדכי בענעט ז"ל אבדק"ק ניקלשבורג והמדינה, ואבותי היקרים שליט"א הם שטרחו הרבה בעשר הצבעות, עד שגידלוני על ברכי התורה והיראה, ואנכי בנם הצעיר אין כוחי אלא בפה מלא רחמים ובתחנונים, לאבינו שבשמים, שיאריך ימיהם בטוב ובנעימים, עד קץ כל הימים, ועמהם כל יוצאי חלציהם נזכרים ומתברכים. ובכן אזכור בכלל המתברכים שזכיתי עזר זוגתי מ' רחל תחי' בת גדולים וטובים ה"ה מו"ח הרב הצדיק המאה"ג וכו' מוה"ר יחיאל זיע"א, שהיה שיעור רב דחבר' מחזיקי הדת דפה קרוב לארבעים שנה, והוא חותן המלך מלכי רבנן ה"נ גיסי רבינו הגאון והקדוש וכו' מה"ו הלל לש זיע"א אב"ד דק"ק קאלאמעא יע"א בעל המחבר ספר משכיל אל דל ושאר ספרים ה"י, זכותם וזכות כל הצדיקים יגן עלינו, שנזכה ונראה בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות לשמה עד סוף כל הדורות, ובזה מודה על העבר, ומבקש על העתיד לבוא כל טוב:

פרעשבורג יע"א יומי דחנוכה אינון, לסדר עלו לשלום אל אביכם, תרנ"ח לפ"ק:

המחבר.

תוכן העניינים

שפתי חכמים (ברכות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה