אור ברסלב

שפתי חכמים (ברכות)· רבי אברהם אבא הרצל

לוח התיקון

דף ב' ע"א רש"י ד"ה עד שיעלה, שורה נ', "דתודה של נדר ונדבה, הרי זמן אכילתו ב' ימים, כך צריך להיות דקרבן של גדר ונדבה דסמך הקרא לתודה, הוי זמן אכילתו לב' ימים:

שם שורה נ"ב, לפי"ז י"ל דלכן ניתנו, צריך להיות לפי"ז י"ל אם בנדר ונדבה שזמן אכילתו ב' ימים, אפ"ה ימהר לאכלו ביום הראשון, כל שכן תודה שזמן אכילתו יום א', ודאי ימהר באכילתו ביומו, ולכן ניתנו:

דף ו' ע"ב לגמר' ד"ה כל הרגיל שורה כ"ב, נכון לידע בכמה נקרא רגיל, וצ"ל ועי' פר"ח אור"ח סי' נ"ח סק"ד ועי' בט"ז יור"ד סי' י':

דף ח' ע"א גמר' ד"ה שיעור, שורה כ"ז, מ"מ מוכח כן מסמיכות פסוקים, צ"ל ובירושלמי אית' כן מפורש ועי' בשפ"ח לרא"ש סימן ז' שם העתקתי. ושם בשורה כ"ד במקום "ובשם צ"ל וכן:

דף ח' ע"ב תוס' ד"ה ישלים פרשיותיו, שורה מ"א, והנה חפשתי במכילתא שלפני ולא מצאתי ענין זה, צ"ל וכבר הרגיש בזה הגאון ר' דוד לורי"א ז"ל במבוא לפסיקתא, דז"ל בספר חופת אליהו רבה, ובס' שבלי הלקט ריש סי' י"ט, הביא המאמר הזה בשם מכילתא פרשת בא, על פסוק והיה כי יאמרו אליכם בניכם, ולפנינו ליתא שם, ואולי היא מכילתא דרשב"י שהזכיר הרמב"ן בפי' התורה כמה פעמים עכ"ל:

דף י"א ע"א תוס' ד"ה אחת, שורה כ"ב, וברכות של ר"ה וברכות יו"כ, וצ"ל ר' יוסי הגלילי הוה חותם בברכה אחרונה שבברכת המזון ומאריך בה:

דף י"א ע"ב גמר' ד"ה תני' נמי הכי, שורה נ"ט, ודע בשם גדול א' מצאתי כתוב בפי' הענין, צ"ל בדרך אגדה, ומצאתי כתוב, הוא הגה' וחידושים מהרב הג' מהו"ר אלעזר משה הלוי הורוויץ הי"ו אבד"ק פינסק:

דף י"א ע"ב רש"י ד"ה יוצר אור, שורה מ"ט, ובס' תשובה מאהבה כ' הלכה למעשה כפרש"י כאן, צ"ל ובשערי תשובה לאור"ח סי' תרס"ד משמע דאסור לומר פסוקי דזמר' קודם עמוד השחר עיי"ש:

שם לתוס' ד"ה שכבר, שורה ס"ח, והצרפתים, צ"ל וז"ל הרשב"א ובתשובה לרבותינו הצרפתים השיבו וכו' עיי"ש:

דף י"ב ע"א רש"י ד"ה מאיר שורה מ"ו, וא"כ משמע דלר"י איכ' מלכות בחתימתה, צ"ל ועי' תוס' לקמן מ' ע"ב ד"ה אמר שכתבו דבחתימה לא שייך מלכות עיי"ש:

שם לתוס' ד"ה לא, שורה י"ג, ומצאתי סברא זו ג"כ בס' מגיד תעלומה, וצ"ל ועי' אור"ח סי' קס"ז ס"ט, דבפסק ברכת המוציא, אינו חוזר ומברך עיי"ש ודו"ק:

דף י"ב ע"ב רש"י ד"ה כחיזרא, שורה ג', ועי' ערוך ערך חזר, וצ"ל והעתקתי בשפ"ח לרא"ש דפרקין סי' ט"ו עיי"ש:

דף י"ג ע"א לגמר' קודם ד"ה הדברים, שורה ח', צריך להיות ד"ה למימרא דסבר רבי דכל התורה כולה בכל לשון נאמרה, פי' דודאי ברור שלא כתב משה את התורה אלא בלשון הקודש, כסדר הזה שהיא בידינו, בלא שינוי, אלא כך הן אומרין, הנאמרו לו עוד תרפיה בלשון אחר, אם לאו (רשב"א בשם ר' האי גאון):

דף ט"ו ע"ב לתוס' ד"ה בין הדבקים, שורה כ"ז, ומאחר שפרשת, צ"ל ואי בפרשת:

דף י"ח ע"ב לגמר' ד"ה מעשה, שורה ס"ז (מפרשים), צ"ל (תמורה ט"ו ע"ב):

דף כ' ע"ב לגמר' ד"ה ור' חסדא, שורה כ"ד, צריך להיות ור' יהוד' אומר מברך לפניה' ולאחריהם. משום דעשאם כהלכות דרך ארץ (רשב"א):

שם לרש"י ד"ה וחייבין, שורה כ"ב, 'ת'ש'ב'ר תינוקות של בית רבן, כאן צריך לוסיף 'ג'ר'ם, גזירות רעות מבטלות:

דף כ"ו ע"א לגמר' ד"ה לא שנו, שורה כ"ד, ודוחק לומר משום כלי הוא ודו"ק, צריך להיות ועי' ברשב"א לדף כ"ב ע"ב ד"ה היה עומד בתפלה ומים שותתין לו על ברכיו וכו' עיי"ש:

דף ל"א ע"א לגמר' ד"ה ומועלין בו, שורה מ', צריך להיות וברי"ף פי' ומועלין בו מדרבנן:

דף ל"ה ע"א לרש"י ד"ה האי, שורה כ"ג, מפרשים, צ"ל ועי' ברשב"א שלא פי' כן:

דף ל"ט ע"ב לרש"י ד"ה אכולה שירותא, שורה מ"ג, צ"ל וי"מ ולאכול מהר מצות מצה, וצ"ל וי"מ פירשו אכול' שירותא מכל הככרות (רשב"א):

דף מ"א ע"א לרש"י ד"ה אכילת פרס, שורה מ"ד, ומצאתי כתוב שהוא שיעור י"ח מינוטען, צריך להיות היינו ככר שלם הוא שיעור כ"כ, אבל אכילת פרס שהוא חצי ככר, שיעורו הוא רק ט' מינוטען (ח"ס חלק ששי סי' ט"ו):

דף מ"ג ע"א תוס' ד"ה כל א', שורה כ"ו, לעיל כ"ג ע"א, צריך להיות לקמן נ"א ע"ב: דף מ"ו ע"ב גמר' ד"ה ואיהו, שורה ע', ודוחק לומר צריך להיות ואפשר לומר (וכ"כ ברשב"א):

שם תוס' ד"ה כל הברכות, שורה כ"ח, עיי"ש היטב, וצריך להיות וברשב"א כתב לעיל י' ע"א הטעם דבברכות צ"ל בחתימתן מעין פתיחתן, משום חיבוב, וכדאית' שם כל פרשה שהיה חביבה על דוד, פתח באשרי וסיים באשרי, וכתבו התוס' במה שפתח סיים, ועיי"ש בשפ"ח:

דף מ"ז ע"א רש"י ד"ה אכסני', שורה מ"ו, א"כ דנכרים הם תוס', צ"ל וכן הוא בירושלמי ועי' ברשב"א כאן:

דף מ"ט ע"ב רש"י ד"ה שמע, שורה כ"ג, לכן תירץ רש"י, צ"ל ועי' ברשב"א כאן בד"ה וליברכהו:

דף נ"ו ע"א רש"י ד"ה וי"ו דפטר רחם, שורה מ"ז, דבכ"מ שכתיב בתורה חמר כתיב חסר וי"ו חוץ וכו', צריך להיות דבכ"מ שכתיב בתורה חמר, פעמים כתיב חסר כמו יששכר חמר גרם (בראשית מ"ט י"ד) וכמו כאן וכל פטר חמר תפדה בשה (שמות י"ג י"ג), ופעמים כתיב חמור מלא כמו לא תראה את חמור אחיך (דברים כ"ב ד'):

ראשי תיבות מקצת הספרים שנזכר' בספר הזה. בד"ס. בספר דיקדוקי סופרים (ומשם זכרתי כמה פעמים נוסח כתב יד מש"ס ישן נושן הנכתב על הקלף) גרש"א. גליון מהרש"א:

ד"ח. דברי חמודות:

הגרא"ג הגהות הגאון ר' אליהו ז"ל גוטמאכער מגרעדיטץ:

י"ע. יפה עינים:

מ"א. מגן אברהם, מצפה איתן:

מג"ת. מגיד תעלומה (והוא ס' על מס' ברכות מהגאון הקדוש צבי אלימלך שפירא ז"ל אבדק"ק דינאב בעהמ"ח בני יששכר ושאר ספרים):

מ"ה. מעין הברכות:

מהרש"ש. מהגהות הג' ר' שמואל שטראשין מווילנא ז"ל:

מיו"ט. מעדני יום טוב:

מל"ת. מלא הרועים:

נ"י. נפש יהודה:

ס"מ. סמיכות חכמים:

ע"י. עיון יעקב, עץ יוסף:

פ"י. פני יהושע:

ר"י. ראש יוסף:

רפ"מ. רמב"ם פי' משניות:

ת' הרא"ש. תוספות הרא"ש:

תר"י. תלמידי רבינו יונה:

תרי"ח תוספות ר"י חסיד:

תוכן העניינים

שפתי חכמים (ברכות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה