אור ברסלב
שפתי דעת פרשת תרומה › מאמר קכו

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת תרומה · מאמר קכו

מאמר קכה

מדרש הרבתי על ויקחו כי תרומה כו'

ונראה ליישב בזה מדרש הרבתי וז"ל ויקחו לי תרומה הה"ד כי לקח טוב נתתי לכם וגו' בנוהג שבעולם אדם מוכר בתוך ביתו הוא עצב עליו והקב"ה נתן תורה לישראל ושמח שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם, בנוהג שבעולם אדם לוקח חפץ מיצר לשמרו אבל התורה משמרת בעליה שנאמר בהתהלכך תנחה אותך, בנוהג שבעולם אדם לוקח חפץ מן השוק שמא יכול ליקח בעליו עמו אבל הקב"ה. נתן תורה לישראל ואמר כביכול לי אתם לוקחים הוי ויקחו לי תרומה עכ"ל, וקשה על מדרש זה וכי פרשה זו מדברת מן מתן תורה שדרש כל הענין על התורה ומה ענין שלשתן לפרשה זו, ונראה שבא לדרוש ג' תיבות אלו ויקחו לי תרומה לתרץ כל מלה ומלה כי ויקחו קשה ליה ויתנו מבעי ליה, לי, קשה ליה וכי הקב"ה צריך לתרומה זו והלא שלו הכסף והזהב, תרומה קשה ליה למה קרא נתינה זו בלשון תרומה, על כן בא כמתרץ ולומר שמצינו בבחינת התורה ג' מעלות טובות לישראל וכנגדם נמצאו גם כאן בנדבה זו על כן רמזם אחד לאחד ואין כוונתו כלל לפרש פסוק זה על קבלת התורה כי אינו מדבר כי אם מן ענייני נדבה אך שבעל מדרש זה מביא לו ראיה ממקום אחר על דבריו כדי שלא תאמר לו ראה זה חדוש הוא, מתחלה בא לתרץ לשון ויקחו לפי שמצינו בנתינת התורה שאע"פ שכל מוכר עצב מ"מ הקב"ה שמח במכירת התורה ולמה אלא לפי שכל נותן נקרא לוקח כך הקב"ה אף על פי שאם צדקת מה תתן לו מ"מ נחת רוח הוא לפניו ית' שאמר דבר ונעשה רצונו וכמ"ש הבו לה' בני אלים הכתיב לשון קבלה כנגד השי"ת מטעם זה וזה"ש כי לקח טוב נתתי לכם הרי בבירור שקרא נתינה זו לקיחה כלפי שמיא וכמו שמצינו בתורה שכל נתינה תקרא לקיחה אפילו כלפי שמיא ק"ו בבשר ודם הלומד לחבירו רו תורה יותר הוא לוקח ומקבל ממה שהוא נותן על דרך ומתלמידי יותר מכולם, וההיקש בזה גם בנדבה זו כל נותן נקרא לוקח כי כנגד כל פרוטה שהוא נותן יקח כנגדה מאוצר של מעלה כפלי כפלים לכך נאמר ויקחו, ואחר כך בא לתרץ לשון תרומה לפי שמצינו בתורה שמשמרת את בעליה וכל שומר צריך להיות למעלה מן הנשמר שנאמר גבוה מכל גבוה שומר עליהם כך נאמר בתורה בשכבך תשמור עליך משמע עליך למעלה ממך השומר, כך נאמר בצדקה צדקה תרומם גוי כי כל נותן צדקה גונז למעלה במקום שאין היד שולטת והחלק מן ממונו הגנוז למעלה משמר כל הנותר אשר ממנו תרם כמ"ש וקובץ על יד ירבה ע"י היינו למעלה מן היד במקום שאין היד שולטת על כן קרא הנדבה תרומה לשון רוממות להורות שהיא עולה למרומים ותשמור את כל הנותר מממונו וגם את בעליה תשמור מכל רע כמו שהתורה משמרת בעליה ואחר כך בא לתרץ גם לשון לי כי כמו שעל ידי התורה אמר הקב"ה כביכול אותי אתם לוקחים כי במקום שהתורה מצויה שם השכינה מצויה כי אין להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה כך בנדבה זו על ידה אותי אתם לוקחים כי בנדבה זו תגרמו שאשכין שכינתי בתוככם כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם לכך נאמר לי שהוא משמש לשון אותי, ובעל מדרש זה אגב אורחיה דרש גם סמיכות הפרשיות כי למעלה מן הענין כתיב ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה כדי לקבל התורה וסמיך לי' ויקחו לי תרומה לומר שהתורה והצדקה שוין בשלשה ענינים הרומזים בשלשה תיבות אלו ויקחו לי תרומה, ויקחו שהנותן נקרא לוקח לכן נאמר בתורה כי לקח טוב נתתי לכם, לי אותי אתם לוקחים להשרות שכינתי בתוככם ע"י התורה וכן ע"י הצדקה אני בצדק אחזה פניך, תרומה לשון התרוממות המורה על השמירה ורמז במלת תרומה אותיות תורה מ' ר"ל התורה שניתנה למ' יום שנזכרה בסוף פרשה הקודמת נותנת לישראל התרוממות ושמירה וכמו כן צדקה תרומם גוי כדאמר רב אבהו אמר משה להקב"ה במה תרומם קרן ישראל אמר לו בכי תשא את ראש פירש"י בנדבה כו' לכך נאמר ויקחו לי תרומה:

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה