שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת שמיני · מאמר קעט
ביאור פסוק ויהי ביום השמיני וגו'
ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל, לאהרן קרא לצוות לו קח לך עגל להודיעו שכבר נתכפר לו עון העגל ולבניו קרא לבשרם בשורה טובה זו לפי שנאמר ובאהרן התאנף ה' מאוד להשמידו ואין השמדה אלא כילוי בנים כו' והועילה תפילת משה לחצאין והטעם לפי שנדב ואביהו היו כבר חייבים כליה מן ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו שהסתכלו בשכינה מתוך לב גס מאז היו ראוין לשליחות יד אלא שלא רצה הקב"ה לערבב שמחת התורה וענין הערבוב הוא שקצתם יהיו ראוין לקבלת התורה וקצתם לא יהיו ראוין לקבלת התורה כי אילו מתו נדב ואביהו ביום מתן תורה היו אהרן ושאר בניו אוננים ואונן אסור בתלמוד תורה, אבל חינוך המשכן אע"פ שגם יום זה נקרא שמחת לבו של הקב"ה ואונן אסור להקריב מ"מ אפשר בכהן גדול שמותר לו להקריב כשהוא אונן כמו שפירש רש"י על פסוק הן הקריבו וגו' כי בלאו הכי אין כל הכהנים עסוקים בעבודה ואם כן אין כאן ערבוב, ומה שפשוטו של מקרא עומד כנגד דרש זה וכנגד כל הדרשות הנותנים טעמים אחרים למיתת בני אהרן והפסוק אומר ויקריבו אש זרה אשר לא צוה אותם יכול להיות שכל הדרשות אמת שמחמת איזו עון אחר מתו למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אך פשוטו של מקרא בא ליישב לכל הדיעות למה נידונו דווקא באש ולא במית' אחרת אלא לפי שהקריבו אש זרה וחטאו באש על כן נידונו באש אבל לעולם אילו לא חטאו בהקרבת אש זרה היו גם כן מתים אבל לא באש ובזה מתורץ גם כן למה נידונו דווקא ביום חינוך המשכן היה לו להמתין עוד כמה ימים כדי שלא לבטל יום שמחת לבו אלא לפי שביום זה הוסיפו לחטוא על כן נפקד עליהם גם חטא הקדום ונענשו בו ביום, ונראין הדברים שמתו בעון חטא הקדום שהסתכלו בשכינה מתוך לב גס של אכילה ושתיה ממה שמצינו פר' אחרי מות שצוה ה' לאהרן שלא יבא בכל עת אל הקודש שלא ימות כדרך שמתו בניו אלא יבא דווקא ביום כיפור יום ענות אדם נפשו ש"מ שזה היה חטאם של בני אהרן ויכול להיות שזהו דעת האומר שתויי יין נכנסו כי היין מוליך גסות שנאמר ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה רצה לומר אינו ראוי לבא אל נוה קדשו שכן אמרו רז"ל כל המתיהר אין מכניסין אותו למחיצתו של הקדוש ברוך הוא שנאמר גבר יהיר ולא ינוה וכתיב התם אל נוה קדשיך והיינו ממש מה שנאמר יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבואכם אל אהל מועד פי שהשתוי נעשה גבר יהיר ונא ינוה, ולזקני ישראל, פירש רש"י להודיעם עם שעל פי הדיבור נכנס אהרן ומשמש ואין פירוש זה מחוור כי כבר נאמר למעלה בפרשת צו את אהרן ואת כל העדה הקהל וגומר פירש רש"י תאמרו שלכבודי ולכבוד אחי אני עושה כן, ואם כבר הודיע כל זאת לכל העדה למה הוצרך לחזור ולהודיע לזקני ישראל, ונראה שלכך קרא לזקני ישראל ליתן הגדולה לאהרן בהסכמתם, או להיות גם להם כפרה על עון העגל כי מסתמא לא עשו בלא הסכמת זקניהם או לכל הפחות אילו היו מוחים בהם לא היו עושים