אור ברסלב
שפתי דעת פרשת שמות › מאמר עח

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת שמות · מאמר עח

מאמר עז

מדרש תנחומא על כשמך אלהים כן תהלתך

ואלה שמות בני ישראל הדא היא דכתיב כשמך אלהים כן תהלתך, מלך בשר ודם שנכנס למדינה והם מקלסין אותו שהוא גבור ואינו אלא חלש, מקלסין אותו שהוא רחמן ואינו אלא אכזר, מקלסין אותו שהוא נאה ואינו אלא כעור, אבל הקב"ה אינו כן אלא כל מה שמקלסין אותו הוא יותר מקילוסו, מקלסין אותו שהוא גבור והוה גבור שנאמר האל הגדול הגבור, ראה מה כתיב נורא תהלות, נורא הוא על כל תהלותיו, וכן אמר דוד לך ה' הגדולה והגבורה וגו' שמך מתנשא לכל ראש וגדולה שלקלסך, ראה אנשי כנסת הגדולה מקלסין לו שמך מרומם על כל ברכה ותהלה, הוי אומר כשמך אלהים כן תהלתך, אבל בני אדם אינן כן יש ששמותיהן נאים ומעשיהם כעורים, עשו עושה ואינו עושה ישמעאל שומע ואינו שומע, שמותיהן כעורים ומעשיהם נאים אלו בני הגולה, בני בקבוק בני תקופה בני חרחר זכו ועלו ובנו בית המקדש, שמותיהן כעורים ומעשיהם כעורים אלו המרגלים סתור בר מסתורין, גדי כגידין מררין, שמותיהן נאים ומעשיהן נאים אלו השבטים ראובן ראו בן בין הבנים שמעון שומע בקול אביו שבשמים עד כאן לשונו, וקשה מה ענין דרש זה לפרשה זו הלא גם בפרשת ויגש נזכרו שם כל השבטים בשמותם ולא דרש ביאור שמותם על זה האופן, ומה ענין כשמך אלהים כן תהלתך לכאן, ועוד קשה נראו דבריו סותריו זה את זה, כי מביא פסוק ושמך מרומם על כל ברכה הלה, ופסוק כשמך אלהים הן תהלתך והם סותרין זה את זה, ועוד קשה למאי נפקא מינה הביא כל החלוקות יש שמותיהן נאים כו' ד' חילוקים אלו מה טיבה לכאן, ובטוב ההשקפה הצרופה נראה עין בעין שמדרש זה בא לתרץ כל הקושיות שהקשינו למעלה, ועל פי הצעה זו, כי מהידוע שלא להים נחשב לאדם הראשון למעלה גדולה ותהי לו לחכמה מה שידע לקרוא שמות לכל בהמה חיה ועוף, לפי ששם נפש כל חיה מורה על מהותו, ומאז והלאה כל השמות שנקראו ברוח כקודש לכל אדם מורה על מהותו כפי מה שהוא כמ"ש וקורא לך שם חדש אשר פי ה' יקבנו כי השם ההוא ודאי מורה על מהותו, וכן כל שמות של השם יתברך מורין על מהותו יתברך אך שקצרה שכל של כל נברא מלהשיג מהותו יתברך על פי הוראת שמותיו הקדושים יתברך, וכל מה שכל הנבראים רוצים להשיג מן הוראת שמו יתברך אין בו כטיפה מן הים ממה שנשאר בעצמותו יתברך מה שאין כח בשום נברא להשיגו, לפיכך אמרו לנכח הגדולה ששמו יתברך מרומם על כל ברכה ותהלה, כי אין בידינו לכללו בסיום שבחיה דמריה עד היכן מגיע השבח שבאורו הואר אשר עליו מורה השם הקדוש ההוא, וכן דוד אמר אברכה את ה' בכל עת תמיד תהלתו בפי, רצה לומר אף אם בכל עת לא ימוש מפי ברכתו יתברך ושבחו, מכל מקום נשאר עדיין תהלתו בפי כי לא אוכל לסיים שבחו יתברך, רך יש דבר אחד ששייך שפיר לומר עליו כשמך אלהים כן תהלהך, והיינו מה שאומרים שהשם של ד' אותיות או שם של אהיה מורה על שהשם יתברך היה הוה ויהיה, בזה נוכל לסיים כל שבחו, דרך מבל בתואר גבור אין לספר פרטי הגבורות הראוין לייחס אליו יתברך כי כל הגבורות הנוראות שאנו מייחסין אליו יתברך יש בו יותר גבורות שאין הפה יכול לספר, והמשל בזה גם בכל שאר התוארים אבל מה שאנו אומרים שהוא היה ראשון ואחרון לכל נוצר אין קץ לראשיתו ואין קץ לאחריתו ואין הוה אחר זולתו על תואר זה אין להוסיף ואינו מקבל הוספה וגרעון לכך נאמר כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ צדק מלאה ימינך, רצה לומר באיזו תהלה אמרתי כשמו כן תהלתו בשם כמורה על קצוי ארץ נאמר קצוי לשון רבים בני קצות במשמע, רצה לומר מה שאנו מייחסים לו יתברך קצה ראשון וקצה אחרון דהיינו קצוי ארץ רצה לומר הקצות של כל העולם בכללו שקרא בשם ארץ, ואמר כבכל הקצות צדק מלאה ימינו יתברך, והיינו מה שרמוז בשם בל ד' ושם בל אהיה, כל בוראה זו אמרתי כשמך אלהים כן תהלתך, ויכול להיות שגם זה נרמז בפסוק אברכה אה ה' בכל עת רצה לומר אף על פי שאין אני רשאי לברך את כשם יתברך בסיום כל שבחיו באיזו תואר מן התוארים אשר בשאר שמותיו יתברך, מכל מקום יכול אני לברכו בתואר שהוא יתברך בכל עת, רצה לומר היה הוה ויהיה דהיינו שהוא היה בכל עת הן קודם בריאת העולם הן לאחריו ככלות הכל ובתואר זה תמיד תהלתו בפי:

.

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה