אור ברסלב
שפתי דעת פרשת ראה › מאמר שיא

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת ראה · מאמר שיא

מאמר שי

בג' מקומות כו'

שמסיק בילקוט בפרשם זו וז"ל אמר רבי יצחק בשלשה מקומות כתיב לא תבשל גדי א' לענינו וא' לעניני מעשרות וא' לעניני תורה, לענינו מה כתיב ראשית בכורי אדמתך וגו' מה כתיב בתריה הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך וגו' לענין תורה מה כתיב ראשית בכורי אדמתך וגו' מה כתיב בתריה ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה א"ל הקב"ה למשה עד דסנדלך ברגליך דרוס כובא פי' קוצים מלא תבשל גדי בחלב אמו כתב לך את הדברים האלה, לענין מעשרות מה כתיב לא תאכלו כל נבלה וגו' מה כתיב בתריה עשר תעשר כו' עיין כל הנוסח שם, ולפי הנראה הוא מדרש תמוה מאוד ואין לו הבנה מהו קרוי לענינו, ומה ענין תורה ומעשה לכאן ומהו דרוס כוכא שהזכיר ומצאתי בשוחר טוב כשבקשו המלאכים התורה אמר הקב"ה שיחזור להם תשובה לומר שישראל יותר ראוין לקבלת התורה לפי שנזהרין בלא תבשל גדי בחלב אזו אבל המלאכים אכלו בשר בחלב אצל אברהם שנאמר ויקח חמאה וחלב ובן הבקר וגו' והיינו מן לא תבשל גדי כתב לך כל הדברים ע"ש ויכול להיות שזהו שאמר כאן א' לענין תורה וק"ל ודרוס כובא היינו לנצח המלאכים אמנם להצעתינו הוא ג"כ מיושב שמצוה זו היא מעין פרשת דרכים של יעקב מעשיו כי אין לך סימן גדול בדוק ומנוסה לכל הטובות כי אם לפרוש מדרכי הכסיל כמ"ש לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת ר"ל אף אם אין בך שפתי דעת לשתוכל להבחין בין דרך רע לטוב מ"מ נקוט האי כללא בידך ותלך לך מנגד איש כסיל לעשות הכל בהפך ממה שהכסיל עושה כי מסתמא כל דרכיו מקולקלים ואז תלך בדרך טוב כך סימן זה מסור בידינו לפרוש מכל חקות של עשו איש שעיר שנמשל לגדי ועל כן אין לבשלו בחלב מדתו של יעקב כאמור וע"י פרישה זו נזכה למה שזכה יעקב ע"י ויעקב נסע סכותה שבא שלם בגופו ובממונו ובתורתו כך ע"י קיום מצות לא תבשל גדי נזכה לשלש אלה, זהו אחד לענינו היינו לעניני האדם עצמו לשמור את גופו מכל רע כמ"ש לא תבשל גדי וסמך ליה הנה אנכי שולח לפניך מלאך לשמרך בדרך והיינו שמירת הגוף, אחד לעניני תורה שיהי' ע"י מצוה זו שלם בתורתו כי ע"י מצוה זו ירחיק את היצר הרע כחו של סמאל הרמוז בגדי מן התורה שנמשלה לחלב כמו שכתוב דדיה ירווך בכל עת וגו' והיינו מן שני שדיך הלוחות כנודע זה"ש לא תבשל גדי בחלב אמו ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה עד דסנדלך ברגליך דרוס כובא ר"ל ע"י מצוה תדרוך תרמוס כפיר ותנין הנחש דהיינו היצה"ר שהמשיל לקוצים כי הוא באמת קוץ מכאיב ואחד לעניני מעשרות שע"י מצוה זו יהיה שלם גם בממונו עד שיזכה לעשר תעשר מידי שנה בשנה ויוסיף על מעשרו מידי שנה בשנה ליתן מעשר לשנה הבאה ככל היוצא מן השדה בשנה שעברה ומה שהקדים ב' פעמים ראשית ביכורי אדמתך כי התורה נקראת ראשית דרכו וישראל ראשית תבואתו וכשם שבזכות ב' פעמים ראשית ביכורי אדמתך יתקיימו ב' ראשית אנו התורה וישראל דהיינו שמירת הגופות כך ע"י מצות לא תב של גדי יהיו שלימים בגופם ובתורתם, ומה שהזכיר אצל עשר תעשר פסוק לא תאכלו כנ' נבילה אזהרה שלא להיות להוט אחרי הממון, לגזול המעשרות כדמסיק שם בילקוט כל האוכל פירותיו טבלים כאלו אוכל נבילות וטריפות על כן אמר בזכות לא תבשל גדי יהיה שלם בממונו אך בתנאי זה שלא יהיה גוזל מתנות הלוי והעני כאמור, ובדרך הפשט יתכן לפרש לפי שמצוה זו חידוש הוא שחדשה רחמנא והרי היא מכלל החקים שאין להם טעם כלל על כן השטן והיצר הרע מונין עליה המקיים מצוה זו דוח' את השטן והיצר הרע ושוב אינו יכול להזיקו לא בגופו ולא בממונו ולא בתורתו. ואחר הצעה זו נבא לביאור המאמר ברכה וקללה למה נאמר לפי שנאמר החיים והמות נתתי לפניך רוצה לומר החיים ומות שהזכיר הם חיי העה"ב הנצחיים ומות בגהנם לכך נאמר בהם החיים והמות בה"א הידיעה רוצה לומר הידועים וכן הברכה בה"א כמו שכתוב כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד עולם, אבל ברכה וקללה בלא ה' הידיעה מדבר בסתם ברכה וקללה שבעה"ז, זהו שמתחיל ברכה וקללה למה נאמר כאן כי הל"ל ראה אנכי נותן לפניכם היום את הברכה וגו' אלא אילו כן הייתי אומר הברכה והקללה הידועים שלעה"ב נתתי לפניכם כי המה תלוין במעשה המצות מעשיך יקרבוך מעשיך ירחקוך, אבל טובות ורעות הנמצאות בעה"ז סד"א מאחר שרואין לפעמים רשע וטוב לו וצדיק ורע לו אם כן אינן תלוין במעשה המצות כי מסרם ה' למערכה והכל תלוי במזל ומקרה א' לכל לצדיק ולרשע, קמ"ל ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה כי גם סתם ברכה וקללה של העה"ז תלוין במעשה המצות ואח"כ אמר את הברכה בה"א הידיעה לרמוז גם על שכר עה"ב כמבואר בכלי יקר, ודקדק כל זה מן פסוק החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה וקשה למה אמר נתתי לפניך על החיים והמות ולא אמר זה גם על הברכה והקללה ואין לומר שקאי אשלפניו ואשלאחריו דא"כ למה אמר שמא תאמר נלך באותו של אחריו ת"ל ובחרת בחיים הנ"ל ובחרת בחיים ובברכה, אלא ודאי כך פירושו שהברכה והקללה אינו רק פירוש על החיים והמית ור"ל החיים והמות שאמרתי לך שנתתי לפניך היינו הברכה והקללה הידועים, ואם סד"א שברכה וקללה של העה"ז אינן בכלל נתתי לפניך ח"ל ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, כי הכל תלוי בבחירתך ואח"כ הביא משל ליושב על פרשת דרכים לתרץ לשון ראה ולפניכם כדרך שבארנו למעלה, ולרבי יהושע שאמר שהניח ידו על מנה היפה למד זה ממה שנאמר את הברכה אשר תשמעו ולא אמר אם תשמע אלא שרצונו שיבחרו בברכה:

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה