אור ברסלב
שפתי דעת פרשת ראה › מאמר שו

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת ראה · מאמר שו

מאמר שה

ברכתי מהו שמותר לקרות התוכחות בקריות הרבה כו'

ומ"ש ראה אנכי כמדבר ליחיד ואחר כך אמר לפניכם לשון רבים יתכן לפרשו ע"ד שמסיק ברבתי פרשה זו וז"ל הלכה אדם מישראל מהו שיהא מותר לו לקרות התוכחה בקריות הרבה, כך שנו חכמים אין מפסיקין בקללות אלא א' קורא את כולן למדוני רבותינו למה אין מפסיקין בקללות אמר כו' אמר רבי חייא בר גמדא לפי שנאמר מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו אל תעשה התוכחות קוצין קוצין אלא אחד קורא את כולן ד"א למה אין מפסיקין בקללות א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר הקב"ה אני כתבתי על כבודי עמו אנכי בצרה אין שורת הדין שיהיו בני מתקללין ואני מתברך כיצד אם יקראו התוכחות קריות הרבה אין קרוי וקרוי שאינו מברך שתי פעמים לפניהם ולאחריהם אלא אחד קורא את כולן, רבנין אמרי אמר הקב"ה לא לרעתם נתתי להם ברכות וקללות אלא להודיען איזו דרך טובה שיבחרו אותה כדי שיטלו שכר, מנין ממה שקרינן בענין ראה אנכי נותן לפניכם היום עכ"ל, הגם כי לפי הנראה שרק דברי רבנין סמך לפסוק ראה אנכי מכל מקום נוכל לומר שכל הענין סמך לפסוק ראה אנכי ובא לתרץ למה הזכיר לפניכם כמדבר לרבים וראה כמדבר ליחיד אלא שבא לרמוז שיחיד יקרא כל הקללות לכך אמר ראה ומה שמסיק בסוף ממה שקרינו בענין ראה אנכי כו' קאי אכולא ענינא, וכפי הפשט יתכן לפרש ג' דיעות הללו כי דעת רבי חייא לומר שיש הבדל בין אדם המקבל עליו לעשות איזו דבר בקנס אלף זהובים שיתן צד העובר לאדם המקבל עליו לעשותו בקנס מאה זהובים לבד ואינו רוצה לקבלו עליו בקנס אלף זהובים כי זה מורה על שהוא מואס בדבר ההוא ואינו חשוב אצלו כ"כ ולפיכך בזמן שיחיד קורא את כולם כאילו אמר תיתי לי כל האלות האלה אם לא אשמור מצות ה' זה מורה על שהם חשובים בעיניו וחפץ בעשייתן על כן אינו מקפיד אף אם הושת עליו קנס גדול זה או יותר ממנו אבל אם היו מחלקין האלות להרבה פרשיות דומה כאלו כל קורא אינו מקבל עליו המצות כי אם בקנס מקצת אלות ואינו רוצה לקבלם בקנס כל האלות ועל כן היה נראה הדבר כמואס במוסר ה' דהיינו התורה והיו כל ישראל נראין חלוקין לאגודות אגודות כי זה קבל עליו המצות בקנס מספר אלות אלו והשני בקנס מספר אלות אחרים ולא ראי זה כראי זה וזה לא יתכן כי כל ישראל בנים לה' אלהיהם לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות כי בנים אתם ואב א' לכולכם וא"כ כולם שוין לקבל מוסר אביהם בסגנון א' כמ"ש כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך, ובזה מדוקדק מה שנאמר מוסר ה' בני אל תמאס הל"ל בני תחלת הפסוק או בסופו אלא שרוצה לומר מוסר ה' שאמר אל כל ישראל בני אתה אל תמאס מוסרי כמדבר ליחיד שהרי נאמר איש את בנו ולא אמר בניו לשון רבים אלא שרצה לומר שכך בנמשל אמר ה' אל איש מישראל בני אתה וחייב אתה לקבל כל מוסר אביך שבשמים ומכאן יצא הלימוד שלא יעשו התוכחות קוצין קוצין, אך שיש מקום לומר שדווקא באותן תוכחות שבפרשת כהנים אין לעשות בהם פרשיות הרבה לפי שנאמרו מפי הגבורה כי כן כתב הרמב"ם הל' תפל' פרק י"ג אבל תוכחות של ערבות מואב שמשה אמרן יכול לעשותן קיצין לפי שנאמר סר ה' בני אל תמאס סד"א דווקא תוכחות שבתורת כהנים שנאמרו מפי הקב"ה שעל כן יכול לעשותן קוצין על כן מסיק ד"א לפי שנאמר עמו אנכי בצרה כו', ולטעם זה אין חילוק בין אותן שבת"כ לאותן שבערבות מואב והטעם שאם קורא את כולם אז יברך לפניהם קודם שתחול הצרה ולאחריהם ג"כ אחר שתכלה השנה וקללותיה אבל באמצע זמן היותם לא עכ"א עמו אנכי בצרה, ולפי שר' חייא מוסר ולד"א קראם צרה סד"א שלרעתם נתנו הקללות על כן מסיק רבנן אמרין אמר הקב"ה לא לרעתם נתתי להם ברכות וקללות אלא להודיען כו' פי' לא בא הקב"ה לקלל החוטאים אלא הודיע להם שטבע הענין כך מחייב כדמסיק ברבתי פרשה זו אמר רבי אלעזר משאמר הקב"ה הדבר הזה ר"ל ראה אנכי באותה שעה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב אלא מאליה באה הטובה על עושה הטובה והרעה על עושה הרעה ודקדק ר' אלעזר זה מן לשון נותן לפניכם ר"ל כעורך שלחן לפני האדם ומראה לו מכה יפה ומנה רעה ואומר לו בחר לך את מה שתרצה יען כי מפי העליון לא תצא הרעות והטוב אלא הכל נמשך מאליו כי במצוה דבוקים כל הטובות ובעבירה כל הרעות שכן נאמר פרשת כי תבא ובאו עליך כל הברכות וכן נאמר גם בקללות ובאו מאליהם משמע כי טבע הענין מחייבם ואם כן חייב אחד לקרוא את כולם כי אם ניצול ע'י קריאה זו שקרא שכל כך הרבה רעות דבוקות בעבירה ונזהר ונשמר אז ביותר לו לברך את ה' על אשר הודיעו כי כל כך הרבה רעות היו ראוין לבא אם יענו ממה שיש לברך על קצתם כי אולי לא היה חש למועטין כי כל עיקרם אינו אלא להודיע כדי שישמר מהם ויבחרו בדרך טובה שיש לו שכרן, ומ"ש לא לרעתם נתתי להם ברכות וקללות וקשה ברכות למה נקט, וי"ל שאילו היו הקללות לרעתם שיחולו או למפרע כל הברכות שכבר קבלו היו גם כן לרעתם כי אינו דומה מי שהיה עני כל ימיו לעני חשוב שהיה עשיר וחשוב וירד ממאודו כי אז יגדל צערו על כן אמר ששניהם לא ניתנו לרעתם כו' וראיה לזה ממה שמצינו בפרשה כי יהיה בך אביון פירש"י זה התאב לכל דבר ונראה שמדבר במי שהיה עשיר והעני על כן הוא תאב לכל מורגל ביין מקודם לאפוקי סתם עני כל ימיו רעים לא יתאוה לכל דבר לכך נאמר במשלי כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון ר"ל לעני די בכף אחת ולאביון התאב לכל דבר שלחה בשתי ידיה כפל לכך נאמר בפרשת כי יהיה בך אביון נתן תתן פתוח תפתח הכל כפל וק"ל.

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה