שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת עקב · מאמר שב
ביאור פסוק אם חומה היא וגומר
ומגדל ודלת דנקט ביארו שלמה ע"ה בפסוק אחות לנו קטנה אלו ישראל אחותי רעיתי קטנה כד"א לא מרבכם מכל העמים וגומר ושדים אין לה התורה, שני שדיך עדיין חפשה לא ניתן לה, מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה, כי המלאכים קטרגו על נתינת דדיה אשר ירווך בכ"ע, אם חומה היא כי מי שאינו עושה מחמת קבול פרס בעולם הזה הרי הוא עומד כחומה במצב אחד לא יבקר בין טוב לרע, כי ין אצלו הפרש בין אם מטיבין לו בעולם הזה בין אם מריעין לו בין כוס ישועות ישא בין צרה ויגון ימצא בכולם בשם ה' יקרא אם לחסד ישיר אם למשפט ישיר, אבל העושה חמת קבול פרס הרי הוא כדלת פעם נעול פעם פתוח וכן נאמר בעו"ג על כן זנח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה בריאה שמן מאכלו, ובהפכו נא' והי' כי ירעב והתקצף ג' כך כל עושה מחמת קבול פרס אהבתו תלויה בדבר ואינו כחומה נשגבה במצב א', על כן אמר אם חומה היא רצה לומר עומדת כחומה במצב אחד ואינו עושה מחמת אל פרס, נבנה עליה טירת כסף דהיינו מגדל להניח בו פקדונו מתן שכרו ושמר ה' לו את מתן שכרו בטירת כסף זה, שבו נגנזו אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף, ואם דלת היא שעושה מחמת קבול פרס הרמוז בדלת, ונקט דלת שלשה טעמים, א' שהעושה מחמת קבול פרס אינו עומד במצב אחד אלא פעמים נעול פעמי' פתוח כאמור, ב' ששכר העוה"ז אשר מבוקשו רמוז בדלת של קשר תפלין, ג' שהמפקיד נותנו אחורי הדלת כנזכר במשל ורצה לומר שנותנו במקום שיכול לילך ולטלו משם אימת שירצ' אז נצור עליה לוח ארז, פרש"י נשים בדלתותיה נסרים של עץ הנרקבים והתולעת גוררתן ואוכלתן, לזה רמז לשכר העולם הזה שאין בו ממש ונרקב וסופו לרימה ותולע', ונקט כארז לומר שאף בעולם הזה כארז בלבנון ישגא מ"מ אין בו ממש כלוח זה הדק ומצויר כי אין בו אם הציור והדמיון לבד, משיבה כנסת ישראל אני חומה ושדי כמגדלות כי העושה אהנה שכרו נתן במגדל כאמור ועומד כחומה במעמד אחד ומה שאמר אמר הקב"ה לישראל כו' ולסוף מסיק אמר משה לישראל כו' לפי שלמעלה פרשת ואתחנן כתבנו כי משה בקש מישראל לעבוד את ה' מאהבה אבל הקדוש ברוך הוא אמר דרך פשרה מי יתן והיה זה לבבם כל הימים ליראה וגו' אך שלא יעבדו מחמת קיבול פרס לכך מסיק הקב"ה לישראל לא תעשו המצות על מנת לקבל שכרן בעולם הזה כו' משמע שמיראה דהיינו המצוע תוכלו לילך בו כמ"ש ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי ליראה ר"ל אני שואל יותר כי יראה לגבי משה מילתא זוטרתי היא אבל ה' אלהיך אינו שואל אם ליראה דרך פשרה, ומן היראה סופו לבא גם לידי אהבה שנאמר אחר כך לאהבה אותו אבל פסוק שומר הברית והחסד לאוהביו מדבר בעושה מאהבה, וממילא פסוק ושמר ה' אלהיך את הברית והחסד מדבר גם כן בעושה מאהבה ולפיכך מה שמסיק הוו יודעין שהמצות שמורים לכם לעולם הבא שנאמר ושמר ה' וגו' זהו דברי משה שבקש מישראל האהבה, וסמך כל דרש זה לפסוק והיה עקב לפי למעלה אמר היום לעשותם ולמחר לקבל שכרן שמע מינה שלא מנע מהם כי אם העבודה שמחמת קיבול שכר לבד ואם כן ודאי זה דברי הקדוש ברוך הוא כמובן מן לשון אשר אנכי מצוך היום לעשותם כמדבר בעדו, אבל מן והיה עקב והלאה הם דברי משה כמובן מן לשון ושמר ה' אלהיך לך וגומר ועל כן רמז משה בדבריו אלו באהבה כמנהגו כי בזמן שהקלות דומות עליו כחמורות אז מסתמא עושה מאהבה שכל מה שרבו מעמיס עליו אינו לטורח עליו כמו שפירש רש"י בפסוק ואהבת את ה' על כן אמר ושמר ה' אלהיך לך הברית והחסר השייך לאוהביו ואהבך כמשפט לאוהבי שמו כמו שנאמר כי אני אוהבי אהב וברכך וברך פרי בטנך וגומר כי האוכל שכרו בעולם הזה נקרא רע לפי שאינו מניח לבניו כלום על כן אמר כאן בזה ששכרו שמור לו לעולם הבא וברך פרי בטנך כי איש טוב ינחיל בני בנים זכותו להיות שמור להם ליום רעה כמו שנאמר למה אירא בימי רע עון עקבי יסבני, ופסיק שמביא במדרש ואחריו כל ישרי לב נמשך אל הפסוקים הקודמים, שנאמר אשרי הגבר אשר תיסרנו יה וגו' כי כבר אמרנו שמספר ה' י' ליטרין רמז לשכר העולם הזה הנרמז במעשה בראשית החתומים בשם של י"ה ומי שאינו מבקש שכר העולם הזה אז תיסרנו יה כי אינו מבקש לא הן ולא שכרן ומתורתך תלמדינו כי כך דרכה של תורה אם ימית יחיה ואם יחיה ימית שמע מינה שהממית עצמו על דברי תורה חיה יחיה כך מי שאינו מבקש שכרו בעולם הזה והיה ראשיתו מצער אז אחריתו ישנא מאוד להשקיט לו מימי רע על דרך למה אירא בימי רע עון עקבי יסבני כי מי שאינו מניח זכותו לבניו נקרא רע על כן אמר בזה אשר תיסרנו יה ואינו אוכל חלקו בחיים להשקיט לו מימי רע, עד יכרה לרשע שחת כי בימי הרעה לא זו שינוצלו בניו בזכותו אלא אפילו יראו בנקמת הרשע שיכרה לו שחת בזכות אבותיו, ואם תאמר שהמיוסר בעולם הזה ואינו אוכל זכותו הרי הוא מן הנטושים אשר עזבם ה' על כן אמר שאין הדבר כן כי לא יטוש ה' עמו וגומר כי עד צדק ישוב משפט יסורין שבעולם הזה ישוב לו לצדק כי צדקה ה' עושה עמו שאינו מאכילו על שכר מצותיו בעולם הזה אלא מתן שכרו לאחוריו זה"ש ואחריו כל ישרי לב, וכן נאמר בפרשה למען ענותך ולמען נסותך להטיבך באחריתך ביאר שכל רעות המוצאות לצדיקים בעה"ז אף על פי שיש להם זכיות שיגינו בעדם מ"מ אינן רוצין לאכול שכרן בעה"ז כדי להטיב אחריתן: