אור ברסלב
שפתי דעת פרשת עקב › מאמר רצט

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת עקב · מאמר רצט

מאמר רצח

בילקוט אמר דוד איני מתירא אלא מן הקלות כו'

ובילקוט מסיק והיה עקב תשמעון הה"ד למה אירא בימי רע עון עקבי יסבני אמר דוד רבש"ע איני ירא מן המצות חמורות מפני שהן חמורות אבל מתירא אני מפני הקלות שמא עברתי עליהן מפני שהם קלות ואתה אמרת הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה לכך נאמר והיה עקב תשמעון אמר דוד לפני הקב"ה גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך זהו שכרן של מצות קלות עכ"ל וקשה מדידיה אדידיה הלא אמר עון עקבי יסבני הרי שחשד את עצמו בבלתי נזהר איך אמר גם עבדך נזהר בהם, וע"ק ואתה אמרת הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה היכן דיבר זה ולדברינו אתי שפיר שרמז זה בתורה במלת את שתשמור העקב את עם המשפטים שוים בעיניך אלו כאלו, וזה ביאור קישור הפרשיות כי סוף פרשה הקודמת אמר ביעוד השכר שלא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו שכרו בעה"ז כדי להאבידו מן העה"ב אבל לאוהביו ישמור הבטחת שכרו לעה"ב היום לעשיתם ולמחר לקבל שכרם, אך כדי שלא תטעה לומר שיש מצוה קלה ששכרה מועט ויש מצוה חמורה ששכרה גדול ותבא לפלס אורח חיים ויגיעו לך שני נזקים גדולים מזה אחת היא מאחר שיש לך מצוה שהיא קלה בעיניך אז ימצא היצר הרע מקום להדיחך מעל הקלות הרמוזים בעקב וממנה אל החמורות כי כך דרכו של יצר הרע היום אימר עשה כך כו' וכמ"ש הוא ישופך ראש שאם תתחיל להדיחו מעל המצות הראשיות החמורות אז הוא ישופך כי לא יאבה האיש לשמוע לך כולי האי תכף אבל אתה תשופנו עקב אם תתחיל להדיחו מעל המצות שבני אדם דשים בעקביהם אז נקל לך לשופו ולנצחו ומהם אל החמורות כי היצר הרע מתחיל בעקב כנחש המטיל ארס בעקב ומבצבץ ועולה עד למעלה ראש כמ"ש טומאתה בשוליה לא זכרה אחריתה על כן בא להזהירך אורח חיים פן תפלס שיהיו גם הקלות חמורות עליך מצד שהקב"ה המצוה על הקלות כמו על החמורות אם כן בערך המצוה לך כולם שוים זה"ש ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך ר"ל בערך המצוה כולם שוים ואז מסתמא תשמעון העקב עם המשפטים כשיהיו בעיניך קלות וחמורות שוים אז ושמרתם ועשיתם אותם כולם שוה בשוה אבל אם לא יהיו בעינך שוות קלות לחמורות אז תתן פתח אל היצר הרע להתחיל בקלות בעקב ומהם למעלה ראש דהיינו מכף רגל ועד ראש לכך היה דד מתירא דווקא מן הקלות ועליהם אמר עון עקבי יסבני ר"ל כל עיקר מורא שלו היתה מן הקלות עון עקבים שלא יסובבוהו עד כי לא יניחו יצרו לבא גם אל החמורות ומ"ש גם עבדך נזהר בהם הטיל תנאי בדבר גם עבדך נזהר בהם בכל פרטי המצות החמורות אבל בתנאי זה בשמרם עקב רב ר"ל אם אני בטוח בזה שאשמור הקלות הרמוזות בעקב רב אז מסתמא ק"ו הוא שאזהר גם בחמורות וידויק מזה שאם אין אני שומר עקב רב אז ימשלו בי גם אותם, לכר היה דוד מתפלל תחילה על הקלות ואמר שגיאות מי יבין ומנסתרות נקני כי החקות לפי שטעמם נסתרות על כן הם קרובים אל המכשול כי על כן אמר שמא עברתי עליהם ר"ל בשוגג כי לא נזהרתי בהם על כן בקש שינקהו מן הנסתרות ואז ממילא גם מזדים חשוך עבדך ואל ימשלו בי אז איתם ונקתי מפשע רב וממילא נשמע ההפך, שנית היא מי שקלות שוות בעיניו לחמורות מסתמא אינו מצפה לתשלום גמול בעה"ז כי זה תלוי בזה כי מי שאינו עושה מחמת קיבול פרס אז גם כן מסתמא הכל שוה קלות כחמורות וזה"ש ושמרת את המצוה וגו' אשר אנכי מצווך היום לעשותם מצד שאנכי מצוך כי אל יאמר אדם אי אפשי לאכול חזיר ונפשי קצה בו אלא אפשי ומה אעשה כי כך גזר עלי מלכו של עולם ברוך הוא לכך אמר כאן שתשמרם לא מצד שנפשך קצה באיזו דבר או מצד שנפשך מתאוה לקבלת השכר אלא מצד אשר אנכי מצוך היום לעשותם ולמחר לקבל שכרן ואז ממילא עקב תשמעון את המשפטים האלה כי בזמן שקלות יהיו שוות בעיניך כחמורות ודאי לא תפלס ותשקול לומר נטיעה זו שכרה גדול מן זולתה משל למלך שמסר פרדס כו' אז ושמר ה' אלהיך לך את הברית וגו' ישמור לך שכרך לעה"ב כי כן דבר ה' לאוהביו הפך ממה שנ' לא יאחר לשונאו וגו' וכן לאידך גיסא המשיל המשפטים לחקים כי כמו החקים פשיטא שאינו שומרם מצד שהשכל מחייבם אלא מצד גזירת הש"י וכך נאמר ממשפטיך לא סרתי כי אתה הוריתני ר"ל בעבור שאתה הורחני וזהו מבואר בפסוק הקודם ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום השוה משפטים לחקים ואח"כ והיה עקב השוה חקים למשפטים בענין הזהירות, ובזה מיושב כל המאמר כי מה שאמר ואת אמרת הוי זהיר כו' למד מן פסוק והיה עקב תשמעון את המשפטים ומה שמסיק אמר דוד גם עבדך נזהר בהם בתנאי זה אם אשמור עקב דהיינו בשמרם עקב רב דקדק מן פסוק ושמר ה' לך הל"ל ישמור כפרש"י אלא כך פירושו והיה עקב תשמעון אז ושמרתם ועשיתם אותם ר"ל כל שאר המצות לכך חזר ואמר אותם שנראה מיותר ונוסף על שכרך זה ושמר ה' וגו' וזה ממש מה שרמז דוד באמרו גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב וק"ל, ומה שמקשים כאן מהו שאמר ושמר ה' אלהיך לך את הברית והיינו השבועה וכי היתה השבועה על תנאי ואיך יאמר אם תאבה ותשמע ישמור לך בריתו ונראה שלכך פירש"י ישמור לך הבטחתו, כי מצינו במעשה העגל שאמר הקב"ה ויחר אפי בם ואכלם וא"ת מה אעשה לשבועת אבות ואעשה אותך לגוי גדול, על כן אמר שאם תשמעון העקב עם המשפטים אז ישמור ה' לך הבטחתו לך ולא לאחרים במקומך כמשה או יהושע ודוגמתם יחידי שרידי הדור, ד"א ישמור לך הבטחתו לפי שנ' לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה ה' אלהיך מוריש' מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבותיך וגו' ולא זה בדור זה לפי שאין להם זכות עצמם כי עם קשה עורף קראם משה והוצרך לתלות ירושת הארץ ברשעת גוים האלה ובשמירות השבועה לאבות על כן אמר שאם תשמעון המשפטים האלה אז יתלה הדבר בך ושמר ה' אלהיך לך את הברית לא תצטרך לזכות אבות אלא לך בעבורך ישמור הברית והחסד אשר נשבע לאבותיך וע"ד שנ' אל ההרים לא אכל זה שלא אכל בזכות אבותיו, ומה שתלה הדבר בשני דברים צריכא, דאי אשמעינן רשעת הגוים האלה יקשה למה יישב אותך בארצם ולא אומה אחרת אלא משמרו השבועה כו' ובטעם דהשבועה לחוד לא סגי שהרי היה יכול לקיים שבועתו בדור אחר קמ"ל ברשעת הגוים האלה כי עתה נתמלאה סאתם כמ"ש כי לא שלם עון האמורי עד הנה, ומה שנאמר אל תאמר בלבבך בהדוף ה' וגו' בצדקתי הביאני ה' וגו' וברשעת הגוים האלה וגו' ש"מ שאין לתלות ברשעת הגוים ואח"כ אמר כי ברשעת הגוים האלה תלה הדבר ברשעתם, יש מתרצים שכך פירושו אל תאמר בצדקתי כו' פשיטא שאין אתה צדיק גמור אלא אפילו אם תאמר שאף אם אין אתה צדיק גמור מ"מ בהעריך צדקתך נגד רשעת הגוים הרי אתה לפחות יותר צדיק מהם, אפי' את זה אל תאמר כי אין בך שום צדקות כי עם קשה עורף אתה אלא סבת ירושתך הוא מצד השבועה ומצד רשעת הגוים לחוד לא מצד צדקתך כלל כי אפילו בערכם אין בך שים צדקות:

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה