שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת נצבים · מאמר שלח
ברבתי פלוגתא על פסוק והנה איל אחר נאחז
ברבתי בפסוק והנה איל אחר וגו' א"ר יצחק כל ימות השנה נאחזים בעבירות ומסתבכים בצרות ובר"ה ניטלין שופר ותוקעין בו ונזכרים לפני הקב"ה ומוחל להם וסופם ליגאל בקרניו של איל שנאמר וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערת תימן רבי לוי אמר לפי שראה אברהם אבינו את האיל נותש מן החורש הזה והולך ומסתבך בחורש אחר אמר הקדוש ברוך הוא כך יהיו עתידין בניך להסתבך בגליות מבבל למדי וממדי ליון ומיון לאדום וסופן ליגאל בקרניו של איל שנ' וה' אלהים בשופר יתקע וקשה במאי קמפלגי אם לא בטעם הכופר כ' ת"ק סובר שהטעם לערבב השטן המקטרג על עונות ישראל זה"ש נאחזים בעבירות כו' ודרש מן פסוק והלך בסערת תימן זה היצר הרע והשטן כי תימן הוא השטן העומד על ימינו לשטנו וסערת כמרז"ל מתחלה דומה היצר הרע לחוט השערה כו' והליכת היצר הרע עי"ז שהשופר גורם חרדת התשובה כמ"ש אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו, ור' לוי סובר שטעם השופר להמליכהו עלינו ואז הוא סימן חירות מן המלכיות זה"ש עתידין בניך להסתבך בגלות כו' ועל זה דרש גם הוא והלך בסערת תימן כי מתחלה יהיו נעתקין מן מלכות בבל למדי ומן מדי ליון ומן יון לאדום ואם כן עיקר חירות של שופר שלעתיד יהיה מן אדום שנקרא שעיר והיינו והלך בסערת תימן ע"ד שנאמר באדום וחתו גבוריך תימן, כי שניהם תלוין זה בזה, ועוד יש דעה שלישית שמסיק בילקוט פרשת וירא שאיל של יצחק לא יצא ממנו דבר לבטלה גידין של איל אלו עשרה נבלים של כנור שהיה דוד מנגן בהם עורו של איל הוא אזור מתניו של אליהו, קרנו של איל שמאלו שתקע בו בהר סיני ויהי קול השופר ר"ל השופר הידוע קרנו של ימין שהוא גדול משמאלו עתיד לתקוע בו שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' נראין הדברים שמדרש זה סובר כשני הדיעות שהזכרנו כי שופר זה בא להזכיר שופר של מתן תורה שהיה לערבב השטן ולבטלו כי התורה תבלין על היצר הרע ופסקה זוהמתו גם בא להזכיר שופר של עתיד זמן חרותנו מן האומות וכן בטעם כדי לערבב השטן שני פירושים כי יש אומרים לערבב השטן שלא יקטרג ולא ידע מתי ר"ה וי"א כדי שיהי' סבור שזה שופר של משיח והיינו זמן החירות, ועי"ל ששופר של מתן תורה גרם שניהם כי ע"י חרות על הלוחות נעשו חורין מגליות חורין ממלאך המות והיינו שטן ושניהם מקרא אחד דרשו שנאמר אחר סדר תקנות החצוצרות וכי תבואו מלחמה על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני אלהיכם ונושעתם מאויביכם חד אמר מאויב פנימי מדבר לערבב השטן וחד אמר בסתם אויב מדבר כי השופר סימן חרות מן העו"ג ומדרש הדורש קרניו של איל כו' סובר שבשניהם מדבר ועל כן למדו מן פסוק זה סדר מלכיות זכרונות ושופרות כדמסיק בילקוט