אור ברסלב
שפתי דעת פרשת נצבים › מאמר שלד

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת נצבים · מאמר שלד

מאמר שלג

ולקחתם לכם ביום הראשון וכי ראשון הוא

ולקחתם לכם ביום ראשון וכי ראשון הוא כו' אלא ראשון לחשבון עונות כו' משל למדינה שחייבת מס למלך כו' כך בערב ראש השנה הגדולים מתענין כו' ותדע כי הוא ממש הסדר שנזכר בפרשה זו החשוב חשוב קודם ואחר כך כל איש ישרארל וקשה על המדרש מאין מצא לו סמך לעשות חלוקה זו מן ג' כתות כי לא בא כי אם לתרץ קושיית וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא והיה יכול לתרץ בקצרה ביום כיפור נמחלו העונות ובין יום כיפור לסוכות אין עושין עונות אם כן יום ראשון דחג, ראשון לחשבון עונות, ונראה שבא לתרץ עוד למה כתבה לנו התורה דבר זה שיום זה הוא ראשון לעונות בפסוק המדבר מן לקיחת ארבעה מינים ולמה לא כתבה התורה זה אצל מצות הסוכה אלא ודאי שארבע מינים אלו הם סיבה לדבר זה שיום זה ראשון לחשבון עונות, ומה ענין זה לזה, לכך הוצרך להניח משל זה, וע"ד שמסיק בילקוט פרשת אמור שארבע מינים אלו הם כנגד ארבע כיתות מישראל בעלי תורה ומעשה פרי עץ הדר ובעלי תורה בלא מעשה ובעלי מעשה בלא תורה ושאין להם תורה ולא מעשה ומסיק שם אמר הקדוש ברוך הוא לאבדם אי אפשר אלא יעשו אגודה אחת והם מכפרי אלו על אלו, פירוש הדבר אילו היו באים לדין אחת אחת איך יזכה בדין זה שאין בידו לא תורה ולא מעשים, גם זה שחסר ממנו התורה וזה שחסרו ממנו המצות במה יזכה ארחו, אבל כשנידונין בדרך כלל והם אגודה אחת אז בין כולם יש בהם תורה ומעשים ונמצא שגם מי שהוא נעור וריק מכל שלימות יזכה בזכות צדיק יסוד עולה לאפוקי החוטא ורב מרי אינו בכלל שהרי נאמר והבדילו ה' לרעה הנך רואה ששם נזכרו ג' כתות הגדולים הם בעלי תורה ומעשה, והבינונים הם בעלי תורה בלא מעשה או בעלי מעשה בלא תורה, אבל המוקצים לגמרי הם ערבי נחל שאינן בעלי תורה ואינן בעלי מעשה ועל כולם אמר שתקנתם שיהיו אגודה אחת ואז יכפרו אלו על אלו, ן בפרשה זו עשאן אגודה אחת באמרו אתם נצבים היום כלכם והזכיר מיד טעם אגודה זו לומר שיש צורך בדבר לפי שיש בהם ג' כתות ראשונה ראשיכם לשבטיכם הם המעולים שבכם בעלי תורה ומעשה, שניה זקניכם ושוטריכם. כי החשוב חשוב קודם זקניכם זה קנה חכמה הרי בעלי תורה אבל עדיין אין רמז למעשה, ושוטריכם הם בעלי מעשה שכופין על הדין ורמז בשנים אלו תורה ומעשה ולא רמזם במקום אחד להורות שמדבר בשני מיני בינונים אלו לא ראי זה כראי זה, ואחר כך כל איש ישראל שיש בכללם גם ערבי נחל בלא טעם ולא ריח ותיקונם היות כולם באגודה אחת על כן אמר ראשון לחשבון עונות אצל זכירת שלשה כיתות אלו להבדיל ביניהם ולומר אילו היו באים כולם בפעם אחת לבקש לוותר להם כל עונותיהם יחד לא היה דבר אפשרי מצד מדת הדין אלא מעט מעט יגרשם על כן ראה בעל מדרש זה לחלקם שלשה חלקים ואמר מתחילה יצאו הגדולים שנמשלו לפרי עץ הדר והם ראשיכם לשבטיכם אמורים כאן ובלי ספק שזכותם גדול מכולם על כן מסתמא ויתר הקב"ה בזכותם שליש עונות ומ"ש בערב ר"ה הגדולים מתענין אולי למד לומר כן שכולם באים בצומותי תעניות דוגמת יום כיפור שיבואו כולם בצום, גם באמרו ולקחתם לכם משלכם כמס צומות שהם מכם ובכם ממש, ואחר כך יצאו לקראתו בעשרת ימי תשובה הבינונים נמשלו לכפות תמרים וענף עץ עבות הם הרמוזים כאן באומרו זקניכם ושוטריכם לאמור ומוותר להם שליש וביום כפור יצאו כ"א ישראל ומוותר להם הכל וז"ש לאבדם א"א יעשו אגודה אחת כו' כדרך שנאמר אתם נצבים היום כלכם וגו' ונרמז שהגדולים מקדימין עצמם כפרי עץ הדר שפריו קודם לענין כדאיתא פרק רבי עקיבא שפי' פריו קודם לעליו היינו תפוח דאתרוג והוא דר באילן משנה לשנה ובדרך זה לא קודם גם לכל שאר פירות, ויותר מהמה אמרו רז"ל שהחכמים נמשלו פרי והבעלי בתים לעלין לבעו רחמי אתכליא על עליא כו' ולפי זה שפיר נרמז בו הגדולים מקדימין עצמם לשאר בעלי בתים וכן לאידך גיסא ערבי נחל הם המאחרים כמס לבא באחרונה ביום כיפור שכן דרשו שחורות כעורב לשון שחרית וערבית פרק עושין פסין, ובדרך זה יש לדרוש גם לשון ערבי נחל, אבל כפות תמרים וענף עבות לא פירש בהם לא קדימה ולא איחור על כן אמרנו שהם כנגד הבינונים הבאים בעשרת ימי תשובה כל כת באה לתקן חסרונה.

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה