שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת נח · מאמר יא
ביאור הבדל שבין צדיק לתמים
אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלהים התהלך נח, וקשה למה להלן נאמר כי אותך ראיתי צדיק לפני ואם לפי שאין אומרים כי אם מקצת שבחו בפניו אכתי קשה למה הזכיר בפניו צדיק יותר מן תמים ומה בין צדיק לתמים, כפי הפשט נראה לפרש שתואר הצדיק היינו כלל הכולל כל המעשים הטובים כמו שכתוב צדקת ה' עשה וגו' וכן רבים, ותואר תמים מדבר באמונת ב"ה כמו שכתוב תמים תהיה עם ה' אלהיך שלא יהיה לבך חלוק עליך להיות מאמין ובלתי מאמין כי לא נקרא תמים אלא מי שהוא שלם ומאמין גמור ונח היה צדיק גמור בכל מעשיו אבל לא היה תמים גמור בענין האמונה כמו שפרש"י אף נח מקטני אמנה היה כו', ומה שקראו כאן תמים ר"ל דוקא בדורותיו בערך אנשי דורותיו שלא היו בעלי אמנה כלל בנים לא אמון בם ובערכם היה נח תמים ומאמין קצת לפיכך יש ניגון תביר תחת צדיק לומר שנח היה איש צדיק גמור בכל הדורות ואפילו אם היה בדורו של אברהם היה גם כן נחשב צדיק גמור, אבל תמים לא היה כי אם בדורותיו בערך אנשי דורותיו אבל לא היה נחשב למאמין גמור בדורו של אברהם שנאמר בו והאמין בה' וגו' וכתיב באברהם התהלך לפני והיה תמים ש"מ שלא נקרא תמים כי אם ההולך לפני ה' בלא סעד לתומכו, אבל מי שצריך סעד לתומכו אינו נקרא תמים גמור על כן אמר כאן תמים היה בדורותיו דווקא בערך אנשי דורו, והמופת על זה שהרי את האלהים התהלך נח והיה צריך סעד לתומכו אם כן אינו תמים גמור ולא כאברהם שנאמר בו התהלך לפני והיה תמים, לפיכך כשנתן טעם לדבר למה נצול נח יותר מכל אנשי דורו הוצרך לומר כי אותך ראיתי צדיק לפני כי דוקא מצד היות צדיק גמור נצול אבל לא מצד היותו תמים לפי שלא היה תמים מכל וכל אלא בערך אנשי דורו, ומה שנאמר בדור הזה לא שבא למעט דורו של אברהם בענין תואר צדיק אלא רצה ליתן טעם למה נצול יותר מכל אנשי דורו, ותדע שכן הוא כי היה לו לומר בדורותיך לשון רבים כמו שאמר בדורותיו ולא אמר בדורו, אלא לפי שדורות רבות עברו עליו ובכולם היה תמים יותר מהם על כן נקט בדורותיו לשון רבים אבל כאן לא הוצרך כי אם ליתן טעם על ההצלה של נח יותר מן אנשי דור זה על כן אמר אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה על כן כולן אובדים ואתה נמלט, ורש"י פירש יש דורשין לשבח ויש דורשין לגנאי כו' ויש לדקדק בדברי רש"י למה נקט תחלה אלו היה בדורו של צדיקים ואחר כך נקט אלו היה בדורו של אברהם ולפי מה שפרשתי למעלה מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי כי יש מן רבותינו שדורשים לשבח היינו תואר צדיק דורשין לשבח כי מאחר שבאמת היה צדיק גמור אם היה בדורו של צדיקים ודאי היה צדיק יותר ומדקדק במעשיו כי תואר צדיק אינו קאי על בדורותיו כאמור לכך לא נקט אברהם כי אין הפרש בין אברהם לשאר דור צדיקים, אבל הדורשין לגנאי דורשין תואר תמים שעליו קאי בדירותיו למעט דורו של אברהם שנאמר בו והאמין בה' והתהלך לפני והיה תמים על כן נקט כאן אלו היה בדורו של אברהם, ומה שמסיק לפי דורו היה צדיק והל"ל לפי דורו היה תמים אולי לשון רש"י לחוד כי צדיק האמור ברש"י היינו צדיק בתמימות וכדי ליישב לשון צדיק שהזכיר רש"י יש לומר שפליגי בתואר צדיק לבד אבל בתואר תמים הכל מודים שבדורותיו נדרש לגנאי שהרי באמת לא היה תמים באמונה כאברהם אלא היה מאמין ואינו מאמין, לפיכך הדורשים מלת צדיק לשבח מסתייעין מן נגינת תביר כאמור, המורה שבדורותיו קאי דוקא על תמים ולא על צדיק ולשבח דקאמר היינו תואר צדיק אבל הדורשין מלת צדיק לגנאי סוברים שבדורותיו קאי על שניהם ואם כן כשם שעל תואר תמים ודאי נדרש לגנאי כך גם בתואר צדיק נדרש לגנאי לכך מסיק לפי דורו היה צדיק ולא הוצרך רש"י לומר לפי דורו היה צדיק תמים כי תמים גם לדברי דורשין לשבח מודים שתמים נדרש לגנאי ולא נקט צדיק אלא לאפוקי מלישנא קמא כי בו עיקר מחלוקתם והם מפרשים גם פסוק כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה שבא למעט דורו של צדיקים וק"ל, ורז"ל אמרו תואר הצדיק שהיה גדור מן הגזל ותואר תמים שהיה גדור מעריות ולפי שנחתם דינם על הגזל דווקא על כן אמר בהצלתו כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה.