שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת כי תבא · מאמר שכח
ארז"ל שאמרו שירה על הביכורים כו'
וזה"ש תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב ומכאן למדו רז"ל במסכת ערכין רמז על השיר שאומרים על הביכורים בג"ש ומקשה בגמרא ואימא תורה דכתיב פיקודי ה' ישרים משמחי לב ומשני לב אקרי טוב לבב לא אקרי ואימא ביכורים שנ' ושמחת בכל הטוב ומשני טוב אקני לבב לא אקרי, אבל בשמחה כתיב ושמחת לבב כהולך בחליל ורש"י מביא פסוק הנה עבדי ירונו מטוב לבב, הנך רואה שקרא לתורה לב ולביכורים טוב והטעם לפי שהתורה של ביכורים דעצרת כנגד היצר הרע המתגרה בלב ע"ד בשני לבבך וסתם ביכורים כנגד היצר הרע דדבש המסית בדברים הנראים טובים לשעה והם בטלים ע"י מנוה דגמילות חסדים להטיב במנות אלו עם המחזיקים בתורת ה' על כן נאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב בראשית דתורה ובראשית דביכורים על כן ועבדת את אויבך תהיה משועבד ליצרך אויב פנימי אשר יפיל אותך גם ביד אויב חיצוני, ושניהם צריכין להיות בשמחה כי השמחה הוראה על שלימות הפועל זה"ש עשיתי ככל אשר צויתני השקיפה ממעון קדשך לפירש"י שפירש עשיתי ככל אשר צויתני שמחתי ושמחתי בו ראייתו ממה שנאמר השקיפה ממעון קדשך ע"ד שאומרים שהשמחה במעונו ורצה לומר בזכות שמחה זו תשמחינו ממעונך מקום שמשם השמחה ולדעת רז"ל קאי על השיר שהוא בשמחה על כן אמר השקיפה ממעון קדשך כי ברקיע ששמו מעון המלאכים אומרים שירה כדמסיק פר' אין דורשין, ולפי שפרשת ביכורים ומעשר שניהם מדברים בעניני גמילות חסד וצדקה על כן אומרים השקיפה וגומר עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שעליך לעשות וקשה והלא זה כמו נסיון וכתיב לא תנסו את ה' אלא לפי שבביכורים ומעשר מותר לומר כן במעשר שנאמר הביאו המעשר אל בית האוצר ויהי נא טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די וכן בביכורים מותר לומר כן כפירש"י ושמרת ועשית אותם בת קול מברכתו הבאת ביכורים בשנה זו תשנה לשנה הבאה דוגמת מה שנאמר אחר כך את ה' האמרת וגומר וה' האמירך, ויכול להיות שפסוק ויהי נא ערף בביתי היינו ליתן טרף ליראים העוסקים בתורה.