אור ברסלב
שפתי דעת פרשת וישלח › מאמר נג

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת וישלח · מאמר נג

מאמר נב

ויחן את פני העיר פלוגתא דרב ושמואל

ויחן את פני העיר במסכת שבת פרק במה מדליקין, רב אמר מטבע תיקן להם ושמואל אמר שווקים תיקן להם רבי יוחנן אמר מרחצאות תיקן להם, כנגד מה שהיה שלם בממונו תיקן להם מטבע, וראייתו ממה שנאמר ויקן את חלקת השדה במאה קשיטה מה הוצרך לומר במאה קשיטה אלא לומר לך שהוא תיקן להם מטבע שווקים, כנגד מה שהיה שלם בתורתו שנאמר בה כי טוב סחרה מכל סחורה והתורה מקום שווקים כי מאן דבעי למזבן סמא דחיי ילך לשוקא דנהר דיעה על כן תיקן גם סתם שווקים וראייתו מן לשון פני העיר כי כל שוק צורת העיר והוא באמצע העיר וכן לשון פני מורה על האמצע כלשון אל מול פני המנורה המדבר בקנה אמצעי, והסובר מרחצאות תיקן היינו כנגד שהיה שלם בגופו כי סתם מרחץ רפואה לגוף ודרכם להיות מחוץ לעיר במקום הנהרות על כן נאמר פני העיר דהיינו מחוץ לעיר, וברבתי דרש ויחן את פני העיר שנכנס בערב שבת עם דמדומי חמה מבעוד יום וקבע תחומין מבעוד יום הדה אמרה ששמר יעקב את השבת, ונראה שמטעם זה יעד הקב"ה שכר של שומרי שבת דווקא ליעקב כמ"ש והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו' כי לא נאמר בתורה שמירה השבת כי אם ביעקב, ואולי ראייתו ממה שנאמר ויחן את פני העיר ולמה לא נכנס תוך העיר אלא וודאי לפי שערב שבת היה בין השמשות רחוק מן העיר יותר מן אלפים אמה ולא היה רשאי לכנוס או הניח עירובו אלפים אמה רחוק מן העיר ומשם היה לו אלפים לכל צד ואל תוך העיר לא היה לו אפילו אמה אחת ובזכות זה ויקן את חלקת השדה כי ע"י שמירת השבת קנה לו חלקת השדה דהיינו נחלה בלי מצרים אשר קנה אגב הארץ אשר שכב עליה דהיינו מקום המקדש אשר גבהו ק' אמה, וכדי לעשות רושם וזכרון לאותה נחלה אשר קנה בזכות שמירת השבת על כן גם עתה אחר ויחן פני העיר קנה לו חלקת שדה במאה קשיטה ואין המקרא יוצא מידי פשוטו, אך זכר עשה לנפלאות לרמוז על שכרן של שומרי שבת שנפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ וברבתי מסיק שקנה חלקת השדה כי שם מקום קבורה ליוסף ואולי הטעם לפי שניצול מן עשן גם בזכות יוסף שהרי אחר שנולד יוסף שטנו של עשו אמר יעקב ללבן ואלכה לארצי כפירוש רש"י פרשת ויצא על כן נתן ליוסף שכרו כשניצל מיד עשו וזה דעת המדרש האומר ויהי לי שור זה יוסף שנאמר בכור שורו הדר לו וחמור זה יששכר כו' רמז לו שכבר נולד שטנו של עשו זה בית יוסף אש וכן יששכר עוסק בתורה רמז לו שאינו בכלל והיה כאשר תריד ופרקת עלו וגו', וצאן אלו ישראל רצה לומר אם אנחנו הצאן אז השם יתברך הוא הרועה המציל צאנו כדאיתא במדרש אתם הצאן ואני הרועה כו' ועבד ושפחה שנאמר הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וכעיני שפחה אל יד גבירתה כן עינינו אל ה' אלהינו רמז לו כי שערי תפילה אינן ננעלין כי בצר לנו אנחנו קוראים אל ה' כעבדא דמתחנן למריה והוא יענה ואם כן ממי אירא אם ה' ישמע בקראי אליו לכך התקין יעקב א"ע לתפלה ולמד לדורות דרכי התפלה להזכיר תחילה אבות וגבורות וקדושת ואחר כך להתפלל על צרכיו וכבר ידעת כי כנגד אברהם אומרים אבות, וגבורות כנגד יצחק, וקדושת כנגד יעקב, שנאמר והקדישו את קדוש יעקב, על כן התחיל יעקב תפילתו ה' אלהי אבי אברהם כנגד אבות ואלהי אבי יצחק כנגד גבורות ה' האומר אלי היינו קדושות שכנגד יעקב ואחר כך בקש על צרכיו ולימד דעת שלא לתלות שום בקשה בזכותו כי אם בחסדי ה' שכן אמר קטונתי מכל החסדים וגו' וכן לדורות כל זמן שיהיו ישראל עושין כסדר הזה אז יקראו אל ה' והוא יענה.

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה