שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת ויקרא · מאמר קסז
מדרש הילקוט על פסוק זאת תורת העולה סמוך לפר' של מעלה
ומה כתיב למעלה מן הענין והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזילה ואחר כך זאת תורת העולה אם בקשת להקריב קרבן לא תגזול לאדם למה כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה ואימתי אתה מעלה עולה ואני מקבלה כשתנקה ידך מן הגזל אמר דוד מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפים ובר לבב, ומתחילת הקרבנות אתה למד אדם כי יקריב אמר הב"ה כשאת' מקריב לפני תהא כאדם הראשון שלא היה גוזל מאחרים שהיה יחידי בעולם עכ"ל, והלשון מגומגם במדרש זה וצריך ביאור, וזה ביאורו, כי בכל חטא קדם ההרהור במחשבה אל החטא כמו שנאמר החושבים רע על משכבותם לאור הבוקר יעשוהו ועל כן כל חטא צריך לחטאת ועולה חטאת להסיר חטא המעשה ועולה להסיר חטא ההרהור כמה שאמר והעולה על רוחכם והמעשה קשה מן ההרהור על כן בכל מקום חטאת קודמת לעולה כי מתחילה מסירין החטא עצמו הקשה ואחר כך גם ההרהור חוץ מבעבודה זרה שעולה קודמת לחטאת כי בעבודה זרה עיקר החטא במחשבה שנאמר למען תפוש את בית ישראל בלבם כי הדבר התלוי באמונה עיקרה בלב, על כן הביא לו לראיה מן קדימה ואיחור של סמיכות הפרשיות ואמר מה כתיב למענה מן הענין והשיב את הגזילה לתקן חטא המעשה ואח"כ זאת תורת העולה לתקן גם חטא ההרהור אשר חטא כי קודם שגזל היה הלב חומד כדרך ביטול החמץ שבתחילה מסירין הדבר הגם ואחר כך מחטטין בחורין ובסדקין להגעילו מפליטת דבר הנבלע בפנים כי מי פתי יסור הנה לעשות ככל אשר אנחנו עושים מפשפשין במעשים בעניינים דקים אשר אין בהם כל כך מעלה ומוריד ומניחים דברים גסים כי נגלה עון יעקב בחטאים גדולים ועצומים והם כאבני המכשולות הגדולים המונחים בכל רחובות קריה בקנאה ושנאה ולשון הרע אונאת ממון ודברים וביטול תורה ולימוד שלא לשמה וחנופה ואימוץ הלב בצדקה ורדיפת הכבוד והתאוה וגסות הרוח וביטול תפילה, ושבועת שוא ותפל ושקר נראין בעליל בעינינו ויותר מהמה הצבועים והחנופים המסמאים ומעוורים עיני העדה כל אבני מכשולות אלו ונוסף עליהם כהנה וכהנה הן קצרה אורך היריעה האחת מלהעלות עליה כל הפרטים אשר אנחנו צריכין לפקח עליהם ואין דורש ואין מבקש כי מסך ה' רוח תרדימה על העורים שבמחנה העברים עד כי יבא מורה צדק לפקח עינים עוורות, על כן אמר מה כתיב למעלה מן הענין כו' להורות סדר התשובה לבת השובבה להסיר מתחלה עון הנס ואחר כך גם הקטן אבל היה יותר טוב שלא יחטא כלל ולא יצטרך לכפרה כי אם לא יגזול כלום אין לך קרבן מעולה ממנו זה"ש אם בקשת להקריב קרבן לא תגזול כלום ואז לא תצטרך לקרבן כי מניעת ידך מן הגזל תיטב לה' משור הבא על החטא ואימתי אתה מעלה עולה כו' אם זה כשלא אגזול כלום יחשב לי כקרבן אם כן למאי נפקא מינה ציה ה' על דבר עולה וזבח ואימתי אני מקריב עולה כשתנקה ידך מן הגזל, אם כבר גזלת ואתה רוצה לנקות עצמך מן החטא אז אתה צריך להקריב עולה וזבח, אמר דוד מי יעלה בהר ה' וגומר זה ראיה על תחילת דבריו שאמר שצריך להסיר תחילה עון חטא המעשה ואחר כך ההרהור על זה מביא ראייה מן פסוק מי יעלה וגו' נקי כפים להשיב את הגזילה תחילה ואחר כך בר לבב את תורת העולה ועל מה שאמר אם בקשת להקריב קרבן לא תגזול כלום ודבר זה יחשב כקרבן על זה ומר ומתחלת הקרבנות אתה למד אדם כי יקריב כשאתה מקריב לפני תהא כאדם הראשון רצה לומר אם תהיה כאדם הראשון הלא גזל כלום. אז דומה כאילו הקרבת קרבן וזהו מכם ממש קרבן לה' מרוצה לה' יותר מכל עולה וזבח אבל אחר אשר חטא ואשם אז יצטרך להביא מן הבהמה מן הבקר וגו' העולה מכל זה שאף על פי שהקרבן מרוצה מכל מקום יותר טוב ועולה לרצון לה' אילו יהיה נזהר מכל חטא ואז קדוש הוא לה' וזהו שאמר הכתוב כי לא צויתי את אבותיכם על דבר עולה וזבח וגו'