שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת ויקרא · מאמר קנט
ביאור פסוקי ויקרא אל משה
ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר. קש' למה לא פורש מי קראו למשה ואין לומר שקאי על מה שנאמר למעלה וכבוד ה' מלא את המשכן ור"ל שכבוד ה' קראו למשה דא"כ למה חזר ופרט וידבר ה' אליו הנ"ל וידבר אליו והיה קאי ג"כ על כבוד ה' הנזכר אשר קראו, ויתכן לפרש שכבוד ה' הוא כבוד נברא ואינו ענין אספקלריא המאירה אבל שם המיוחד הוא אספקלריא המאירה פה אל פה כי זה המדריגה הגדולה אשר זכה אליה משה רבינו יותר מכל הנביאים אך מה שזכה לזה היינו לכבוד ישראל כדמסיק בילקוט אלעזר בן דהבא אומר יכול דבר עמו לצורך עצמו תלמוד לומר לאמר, לצורך ישראל דיבר עמו ולא לצורך עצמו, ודבריו אין להם פירוש אחר כי אם זה שלכבוד ישראל נתייחד אליו הדיבור פה אל פה לפיכך הקריאה שאין לישראל נפקותא בה כי אין הקריאה משמשת כי אם ענין חבה למשה כפירש"י ויקרא לשון חיבה וכו' על כן אמר ויקרא אל משה כבוד ה' הנזכר למעלה קראו אבל כשרצה להגיד לו המצוה לצורך כל ישראל אז נגלה אליו ה' בשם המיוחד באספקלריא המאירה לתועלת ישראל כי כל דיבור ענינו דיבור פה אל פה לפיכך פירש"י פ' דברים שכל זמן שהיו ישראל נזופים לא נתייחד הדבור אל משה בלשון וידבר, זהו שפי' רש"י כאן צא ואמור להם דברי כיבושים בשבילכם נדבר עמי כו' כי זה כיבושים לישראל שידעו כמה גדול כח החטא שגורם שיסתלק הדיבור מן הסרסור שלהם ואולי זה טעם א' זעירא דויקרא למעט הקריאה מן אספקלרי' המאירה