שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת האזינו · מאמר שסו
באור פסוק כי שם ה' אקרא
כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו, קשה למה התחיל בשם ה' וסיים בשם אלהינו, ורש"י פירש כשאקרא ואזכיר שם ה' הבו גודל לאלהינו וברכו שמו מכאן שעונין ברוך שם כבוד מלכותו אחר ברכה שבמקדש וקשה בפסוק נאמר לאלהינו ואנו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו מלכות במקום אלהינו, ותדע כי בפרק סדר תעניות כיצד אמרו שבגבולין עונין אמן אחר כל ברכה אבל במקדש אין עונין אמן אלא אומרים בשכמל"ו ולמדו זה מן פסוק דעזרא קומו ברכו את ה' אלהיכם מן העולם ועד העולם ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה, ונראה ליתן טעם לדבר לפי שאמן עולה צ"א כמספר שם של ד' בקריאתו ובכתיבתו דהיינו אדני ס"ה ושם של ד' כ"ו וכבר ידעת שכתיבתו לשון הוה ויהיה דהיינו מן העולם ועד העולם ועל כן במקד' שכהן גדול אומר ביו"כ שם המפורש כמו שהוא בכתיבתו לשון הויה נצחית אז העם אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלעולם ועד היינו הך ולפי שבזמן שגם הקריאה כמו הכתיבה אם כן כל עיקר הגדולה אל שם של ד' על כן הוצרך לומר כי שם ה' אקרא הבו גודל גם לאלהינו, אבל בגבולין שמזכירין השם בלשון אדנות אם כן אין כאן רמז על כתיבתו על כן עונין אמן כי בו ממלאין כל מספר השם הן קריאתו הן כתיבתו מה שאין צורך בזה במקדש כי שם מזכירין אותו מפורש ועל כן אומרים אחריו מה שמובן מן המפורש דהיינו לשון היה הוה ויהיה וזה עיקר יותר מלומר אמן למלאות המספר ללשון אדנות ובגבולין שאין שייך זה אומרים אמן למלאות ללשון הוי' ובמסכ' סוטה אמרו שברכת כהנים בשם המפורש במקדש אבל במדינה בכנוי על כן אמן שייך במדינה למלאות עיקר השם שהוא ככתיבתו, אבל במקדש שאומר עיקר ממש ככתיבתו אין צריך למלאות המספר ויותר נכון לומר פירושו דהיינו בשכמל"ו כי לעולם ועד היינו היה הוה יהיה ומ"ש כאן הבו גודל לאלהינו ר"ל שגם יכוין אל שם אלהים העולה למספר פ"ו ועם ה' אותיות הרי צ"א כמספר השם הגדול בקריאתו ובכתיבתו ומכל מקום לשון גודל משמעותו שיאמר בשכמל"ו כי זהו עיקר גדולתו יתברך ורוממותו, ומה שמביא המזרחי בספרו מנין שעונין אמן אחר המברך ת"ל הבו גודל לאלהינו וחושב שזה סותר דברי רש"י ולי נראה שאין כאן סתירה כי שניהם במשמע חד במקדש וחד במדינה כי רש"י פירש מכאן שעונין בשכמל"ו במקדש אבל בספרי מדבר במדינה כי לא הוזכר שם במקדש ותרווייהו מהאי קרא נפקי דהיינו ליתן גודל לאלהינו בכ"מ כפי קריאתו הן בפירוש במקדש הן בקריאתו במדינה וקל להבין, וכי נאמר בלשון תנאי רצה לומר כמו שאני קורא אל ה' כך תתנו גודל לאלהינו אם אקרא בם ה' בקריאתו תפנה אמן ואם אקרא שם ה' בכתיבתו אז תפנו בשכמל"ו וזה במקדש ורש"י נקט א' מהם וכי לשון כמו וקל להבין: