שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת במדבר · מאמר רכח
ביאור מי מנה עפר יעקב
ושני דברים אלו תמצא מפורשים שבא בלעם להזכיר בקול רם כל המעלות שבישראל כדי שישמעו האומות ויתקנאו בהם וישתדלו בביטולם, הוא שאמר מי מנה עפר יעקב וגומר אם פסוק זה מדבר כולו במעלות המספר יהי' כך פירושו שהזכיר ב' המספרים ביציאתן ובכניסתן מי מנה עפר יעקב היינו המספר שביציאתן מן העולם שסופם למקום עפר ושמא תאמר מאחר שסופם עפר אם כן שוב אין להם מציאות וילכו לאבדון כמו שאר האומות על כן אמר ראה מי מנה אשר מנה גם עפר יעקס בפרשת ואלה שמות והיינו ביציאתן מן העולם וא"כ ודאי יש להם מציאות ומספר רבע ישראל היינו רביעיותיהן יציאתם לאור ההויה למנות מתי תבא הטיפה שהצדיק המכונה בשם ישראל נוצר ממנה אבל ביציאתן מן העולם הזכיר יעקב כי כל מי אשר אפילו בשם יעקב מכונה יש לו חלק לעה"ב ועל כל זה אמר תמות נפשי מות ישרים וגומר ואם פסוק זה מדבר במספר ובדגלים יהיה כך פירושו מי מנה עפר יעקב היינו סתם מספר וכתרגומו מן יכול למימני דעדקיא דבית יעקב והיינו הקטנים והטיפות אשר מן העפר מוציאם למספר את רבע היינו הדגלים של ארבע רוחות וכתרגומו או חדא מארבע משריתא, ואמר על המספר תמות נפשי מות ישרים כי בעפר יעקב רמז שיש להם מספר בכניסתן ויציאתן כי יסודו מעפר ואל עפר ישוב ובשניהם יש לישראל מנין וכנגד הדגלים המורים על המחול שיעשה הקב"ה לצדיקים בגן עדן אמר ותהי אחריתי כמוהו ובזה מתורץ המדרש המדבר בויכוח שיש לאומות עם ישראל כי האומות סברו שהדגלים אינן מורים כי אם על שררת ישראל בעה"ז שישאו דגל התרומות בכל ארבע רוחות העולם על כן הם אומרים מה שררה יש לכם בדגלים אלו שובי שובי השולמית ונהי' לעם א' דוכסים כמונו, וישראל משיבין שמלבד שררת העוה"ז יש בדגלים אלו עוד סוד נסתר והוא של עוה"ב יעשה ה' אותנו כדגלי מעלה ז"ש הכתוב מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים זה המחול שיעשה לנו ה' בנן עדן כדגלים של המלאכים שנקראו מחנים:
ובשבת של דרוש זה התעסקנו בישיבה במסכת שבת בהלכה דערוגה שמסיק שם דשיעור ערוגה ו' על ו' טפחים לזרוע ד' זרעים בכל ד' רוחות וחמישי באמצע כו', ואמרתי סימנא מלתא היא שזה ממש כמו דגלי מדבר ולמדו זה מן פסוק כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן יצמיח ה' צדקה ותהלה כנגד כל הגוים וקשה וכי פסוק זה אהי לאשמועינן דיני זריעה של כלאים וכפי הנראה שפסוק זה מרמז על העתיד שיהיו ישראל דגלים כמלאכים ואמר במעלת ישראל כי כארץ תוציא צמחה היינו צמח של חטים שיש לו מספר וכגנה זרועיה תצמיח ד' בכל צד כו' כן יצמיח ה' לישראל תהל' וצדקה נגד כל העו"ג כי המספר והדגלים הם לישראל לתהלה נגד כל העו"ג שמסתכלין במעלתן של ישראל תמהין ואומרים כו' ופסוק זה מדבר בדגלים ומכלל זה שמעינן שגם סדר הזרעים של תמונה זו ד' בכל ד' רוחות וחמישי באמצע ולמד זה מן פסוק לחייו כערוגות הבושם כמו שפירשו התוספות ופירוש לפירושם הלוחות היו ו' על ו' ובכל לוח היו ה' דברות דהיינו ה' זרעונים וכן בלוח השני ובזה נתישבו דברי המשנה והארכתי בזה וכעת אמרתי עת לקצר, ויש כדמות רמז לזה כי קודם שנאמר בטנך ערימת חטים כתיב שררך אגן הסהר שנדרש על סנהדרין שהיו באמצע כשרר זה שבאמצע הבטן כך היו סנהדרין באמצע וזה רמז גם לדגלים שהיה הארון והשכינה באמצע וכל ישראל סובבים אותו כאגן הסהר העגול ובאמצע הארון ואוהל מועד וזהו שאמרנו למעלה שיש להקב"ה הניה מישראל ק"ש ותפילה וקריאת שמע היינו תורה ועל כן גם בדגלים היה האמצע והמרכז הארון דהיינו התורה ואוהל מועד הנקרא אל תפילה וישראל סביבותיהם דוגמת מלאכים כ"ב אלף: