אור ברסלב
שפתי דעת פרשת בלק › מאמר רסא

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

פרשת בלק · מאמר רסא

מאמר רס

ביאור שינוי לשון ארה וקבה וכל הפרשה

על כן אומר אני בישוב כל הקושיות הללו כי בלק ראה את ישראל נוצחים שלא כדרך כטבע על כן עלה בלבו הספק במה כחם גדול אם בכח אלוה מצד זכותם כי כבר ראה מה שהעמיד משה החמה במלחמת סיחון ועוג וזה מורה קצת שיעשה בכח אלוה המושל על המערכה או אם כחם מצד הכישוף אשר למדו ממצרים אשר יצאו משם כי היה נראה לו שבכח מכשפות יצאו משם על כן היה בלק מחזר אחר איש אשר יכול לצאת כנגדם בשני דרכים אלו אם לבטל זכותם כדי שיסור ה' מעליהם או לבא עליהם בכח הכישוף אשר עיקרו להכניס בהם עין הרע כי פעולת הכישוף הוא מן המביט אל המובט וצריך לראותו דווקא ולנקבו בשם כי אין העין הרע שולט על הכלל אלא צריך לנקוב בשמות כל איש פרטי ולהכניס בו עין הרע כי מטעם זה היה הכופר על עין הרע בשעת המנין דווקא כי אז יעלה זכרון כל איש פרטי בפני עצמו לפניו אבל אם ירצה לבא עליהם בכח אלוה אז אינו צריך לנקבם בשמם או להסתכל בם אלא צריך לכוין השעה אשר בה הקדוש ברוך הוא כועס כשיעלה לפניו זכרון עונות ישראל ואז יקללם, וזה הפרש בין ארה לקבה כי ארה היינו לקללם בשעה שהקדוש ברוך הוא כועס על עונותיהם ואז אין צורך לנקוב בשמות כל איש פרטי ולהסתכל בו כי עיני ה' משוטטות בכל הארץ ולפניו ית' מצעדי גבר כוננו וזה היה יכול לעשות גם בביתו ובמקומו ולא היה צריך לבא אל בלק בעבור זה אך לפי שחשב שמזה הצד הוא תולה בדעת אחרים ואולי לא יכעוס ה' באותן הימים ואם כן נכזבה תוחלתו על כן שלח אחריו לפעול גם פעולות הקסמים שבידו על ידי שיסתכל בהם ויכניס בהם עין הרע כי חשב אולי יכול לעשות פעולות הקסם אף בלא רצון השם יתברך כי כשפים מכחישין פמליא של מעלה ומטעם זה העלהו להרים הגבוהים אשר משם חשב להסתכל בהם להכניס בכם עין הרע, ועל זה אמר בלעם על עצמו אשר מחזה שדי יחזה היינו שד משדי כ יבא על ידי זעמו והיינו לקלל בשעת זעם ה' אשר בו ישדד הרים מפרק סלעים, וכנגד היזק ראיה אמר נופל וגלוי עינים, וקבה קשה מארה לפי שכל הרעות הבאות מצד זעמו יתברך אינן באין בשטף קצף אלא הקדוש ברוך הוא רחמן בדין וברוגז רחם יזכור, אבל בשר ודם אכזרי ומה שהוא פועל בכח הכישוף אין בו רחמנות אלא רוצה לעקור מן העולם, וזה טעם ואגרשנו מן הארץ הנאמר אצל ארה לי כי ארה הבאה מצד זעמו יתברך אינו פועל כי אם לגרשם מן הארץ אבל לא מן העולם אבל קבה שהוא מפעלות הכישוף יעקור גם מן העולם לכך נאמר בו וגרשתיו, וזה שנאמר התיצב כה על עולתיך ואנכי אקרה כה לפי שבלעם בא בשני דרכים בארה הבא מצד הזכות לבטלו ובקבה מצד הכשוף על כן אמר התיצב כה על עולתיך פר ואיל הבאים לבטל זכות אברהם ויצחק כדי שיזכור עון הבנים ועל ידי זה אל זועם ואז יוכל לקללם, ואנכי אקרה כה במקרה של טומאה וכישוף ושני פעמים כה שהזכיר יכול להיות שבא כמזכיר עון יעקב שהחניף לעשו הרשע בשני פעמים כה שנאמר כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב כי דווקא מחטא זה היה יעקב מתירא שמא יגרום החטא שיפול בידו כי כל המחניף לרשע לסוף נופל בידו. או ב' כה שרצה לבטל שני ברכות שנאמרן בכה א' כה יהיה זרעך ב' כה תברכו את בני ישראל כמבואר בספר כלי יקר עיין שם) וזה באור כל הענין כי בלק שלה לו הנה עם יצא ממצרים מעצים יצאו בכח הכשוף אשר למדו שם תדע שכן הוא שהרי לסוף אמר בלעם אל מוציאם ממצרים ונתן טעם לדבר כי לא נחש ביעקב שמע מינה שכשאמר הנה עם יצא ממצרים היה סבור שבכח הכשוף יצאו משם על כן צריך אתה לקסמים רבים לבטל קסמיהם, הנה כסה עין הארץ במלחמ' סיחון ועוג העמידו החמה עין הארץ וזה מסתמ' בכח אליה על כן תכין לך הדרך נצוח כנגדם בשני דרכים אלו, ועתה לכה נא ארה לי, לא בקש עדיין על קבה לי כי זה דבר התלוי בראיה להכניס בהם עין הרע ואולי לא יכול בלעם לראותם ובמה יכול להם על כן בקש ארה לי לכוין השעה שאל זועם בה בכל יום וזה מלתא דפסיקא שלא יכזב אף על פי שארה לי אינו מספיק כי אם לו אגרשנו מן הארץ לחוד מ"מ מוטב לתפוס הודאי ולהניח הספק ומה שבקש שילך אליו אע"פ שהיה בלעם יכול לעשות זה במקומו מ"מ חשב אולי יכול גם להם להסתכל בהם ולהכניס עין הרע באתרא דברי הזיקא. והשיב לו הקב"ה אל תלך עמהם כו', והנה מה ששינה בלעם ואמר אל ה' איך שבלק שנח לו לכה קבה לי היינו לפי שאמר לו הקב"ה מי האנשים האלה זה גרם לו שחשב על ה' תועה לאמר שאין הכל גלוי לפניו, ולא רצה להזכיר ארה לי התלוי בזעמו של ה' כי אמר פן יאמר ה' חימה חין לי בעתים הללו על כן אמר לו לשון קבה לומר שזה הדבר התלוי לבד ומסתמא לא תעכב על ידי מלעשות מה שאמצא בכחי לעשות, והשיב לו ה' לא תלך עמהם כי אז לא תוכל להסתכל בהם ולהכניס בהם עין הרע על ידי נקיבת שמותם ואם תאמר אקללם במקומי בלשון ארה לכוין השעה כי זה אינו תלוי בהליכה וראיה, על זה אמר לא תאור את העם כי ברוך הוא, אז שלח בלעם אל בלק מאן ה' לתתי להלוך עמכם וכאשר שמע שמנעו ה' אז בקש ממנו לכה קבה לי כי חשב שאין כח ביד הקב"ה לעכב על ידו כי הכשפים מכחישין כו' והשיב לו שגם זה ברשות הקב"ה ואמר לא אוכל לעבור את פי ה' לעשות קטנה או גדולה לא זו הקטנה דהיינו ארה לי שאינו מספיק כי אם לגרשם מן הארץ פשיטא שלא אוכל בלי רצון השם יתברך כי זה תלוי בכיון השעה שבו הוא כועס אלא אפילו הגדולה דהיינו קבה לי המספיק לגרשם מן העולם סלקא דעתך אמינא שמעשה הכישוף בידי קא משמע לן שגם זה תלוי ברצון הקב"ה.

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה