שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
פרשת בא · מאמר צז
במדרש מפני מה הקדים לקיחתו ב' ימים
ועל דרך המדרש שכך הגירסא בילקוט מפני מה הקדים לקיחתו לשחיטתו ארבעה ימים היה ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים הגיע שבועה שנשבעתי לאברהם אבינו שאגאל את בניו ולא הי' בידם מצות להתעסק בהם שנאמר שדים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה ממצות ונתן להם שתי מצות דם פסח ודם מילה שיתעסקו בהם כדי שיגאלו ואומר גם את בדם בריתך שלחתי אסוריך מבור אין מים בו לכך הקדים לקיחת הפסח לשחיטתו ד' ימים שאין נוטלין שכר אלא על המעשה עכ"ל, קרוב לפשוטו נראה ליתן טעם למה מסר להם דווקא שני מצות אלו דם פסח ודם מילה, קרוב למאי שפירשתי בכלי יקר שבאו לתקן הוראת הכוכב ששמו רעה להפכו כדרך שאמרו רז"ל האי מאן דנולד במאדים להוי גבר אשד דמא מאי תקנתיה להוי טבחא או מוהלא כו', הנה מקום אתי לבארו בדרך אחר וזה כי מצינו שלכל האבות נראה ה' באל שדי לומר לך שאלמלא שם של שדי לא הו יכולין לצאת ממצרים לבא לרשת את הארץ מפני כוכב ששמו רעה אשר עלה כנגדם והיה מעכב על ידם, והקב"ה נקרא שדי על שם שהוא משדד המערכה שנאמר כשוד מן שדי יבא וכן פירשו הרבה מן המפרשים שנקרא שדי על שם שידוד המערכה, וכבר ידעת שהמילה משלמת שם של שדי כי מטעם זה נאמר בפרשת המילה אני אל שדי לפיכך אלמלא המילה המשלמת שם של שדי לא היה השם במילואו ואז היה מעכב על ידם כוכב ששמו רעה וע"י המילה המשלמת שם של שדי בשם זה שידיד ה' הכוכב ששמו רעה וזה"ש שהפך ה' הכוכב לדם מילה ר"ל המילה סיבה אל שידור הכוכב, אמנם גם במצרים היה להם מקום לירא מן המשחית אשר יצא בלילה להכות בכורי מצרים אגב מזל טלה בכור המזלות אשר הוכה ובאלהיהם עשה ה' שפטים וידוע שגם ישראל היו עובדי ע"ז במצרים כמו שדרשו על פסוק לקחת לו גוי מקרב גוי הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז כו' ונר' שמטעם זה נא' ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר כי אין המשחית יכול להבחין בין ישראל למצרי אחרי שהללו עוברי ע"ז והללו עובדי ע"ז, אבל אם יהיו בבתיהם יראו דם הפסח על המשקוף ועל המזוזות ואז יראו שאינן עובדי ע"ז ע"י שחיטת הטלה כמ"ש משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן לעבודת השי"ת, נמצא שדם מילה היה להציל מן המשחית אשר בדרך והיינו הכוכב ששמו רעה, ודם פסח היה להציל מן המשחית אשר היה במצרים כמ"ש ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף וזה"ש ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי ר"ל ראיתיך מתבוססת ומלוכלכת בשני דמים דהיינו בסכנת דם מן כוכב מאדים ששמו רעה היוצא לקראתכם ובסכנת דם המשחיתים אשר יצאו בלילה להכות כל בכור עובדי אלילים, ואומר לך וגו' תרגם יונתן בדמא דם מהולתא ארחם עליך ובדמא דפסחא אפרוק יתיך, הורה באצבע ששני דמים אלו היו מצילין מן סכנות שני דמים כי בדמא דפסחא אפרוק יתיך מן משחיתים דבקרב מצרים לקחת גוי מקרב גוי אע"פ שהללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז מ"מ דמא דפסחא תקנה על זה כאמור, ובדמא דמהולתא ארחם עליך בדרך בצאתך ממצרים להפך הרעה לטובה כי שם של שדי יש בו דין ורחמים כמבואר למעלה פרשת וארא, דין לשון שידוד ורחמים לומר די לצרותם, ועל כן אמר ארחם עליך כי באותו זמן ששם של שדי ישדד המערכה באותו זמן ישוב ירחם עליך בדרך, ונראה שמטעם זה הוסיף רש"י על דברי המדרש ואמר ושהיו שטופים מן ע"ז כו' והיינו כדי ליתן טעם על שני דמים אלו שנמסרו להם להתעסק בהם וא"כ להצעה זו דם פסח היה להציל מן המשחית אשר יצא בלילה בארץ מצרים להכות כל עובדי ע"ז כי הפסח גם כן זמנו בלילה, ודם מילה גרם היציאה ממצרים ביום ההוא להצילם מן כוכב ששמו רעה וכן זמן המילה ביום לכך נאמר ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' וגו' ר"ל בזכות המילה שנאמר בה בעצם היום הזה נימול אברהם יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים, לכך נאמר ויהי בעצם היום הזה הוציא את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם והלא כבר נא נאמר ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים אלא אחד לגופו ואחד לדרש זה ומ"מ הזכיר בשניהם צבאות צבא שיש לי בתוכה אות והיינו אות ברית מילה, ואות של תפילין כי גם התפילין משלימין שם של שדי כמו המילה ואם כן שני אותיות אלו היו ממלאים שם של שדי אשר בו שדד ה' ב' מיני משחיתים אלו הן שבתוך מצרים כן שבדרך לכך נאמר שני פעמים לשון צבאות, כי בתפילין כתיב ענין מכת בכורות שנ' ויהרג כל בכור וזה גם כן ענין שידור המערכה בכור המזלות על ידי מצות הפסח ועל כן בפרשת קדש לי כל בכור נאמר ענין מכת בכורות וענין הפסח שנאמר ועבדת את העבודה וגו' ואז היה הקב"ה גם כן פועל בשם שדי על כן קובעין שם זה בתפילין ובמילה וק"ל ומה שכתב שני פעמים בעצם היום הזה אחד רמז על המילה ואחד מרמז לכדרבי יאשיה שדרש