אור ברסלב
שפתי דעת אחרי מות › מאמר רב

שפתי דעת· רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

אחרי מות · מאמר רב

מאמר רא

כתונת בד קודש ילבש וגו'

ויש מקום אתי לקובעם כולם בפסוק בזאת יבא אהרן אל הקודש הסמוך לפסיק ולא ימות שלא ימות כדרך שמתו בניו אלא יבא אל הקודש כי מי שאינו שתוי יין יכול לבא אל הקודש שכן נאמר בפרשת שתויי יין ולהבדיל בין קודש לחול, ולא יהיה מחוסר בגדים שנאמר בהם בגדי קודש הם ולא יהיה מחוסר קידוש ידים ורגלים מן הכיור ואם הוא נשוי נקי הוא מהרהורי עבירה וגדר ערוה היינו קדושה ויכול להיות שארבע בגדים אלו שמזכיר כאן הם כפרה על ד' עבירות אלו כי על שבנים לא היו להם וזה חשוב כשופך דמים על זה אמר כתונת בד קודש ילבש כי הכתונת מכפר על שפיכות דמים כדאיתא בערכין וכנגד מה שהיו מחוסרים מעיל המכפר על לשון הרע אשר מקורו מן גסות הרוח כאשר הוכחנו בראיות למעלה פרשת מצורע על זה אמר ובמצנפת בד יצנוף כי המצנפת מכפר על גסות הרוח לומר לך שעוקר איזו גידול רע צריך לשרש אחריו כי בביטול השורש פורה ראש ולענה יפלו ממילא הענפים וכן ביטול הגסות גורם ממילא ביטול הלשון הרע וכנגד שנכנסו שתויי יין המרגיל לערוה נאמר ומכנסי בד יהיו על בשרו מכנסים מכפר על נ"ע אשר מקורו מן היין דהיינו גם כן הסבה והמקור אל הזימה, וכנגד שלא היו רחוצי ידים ורגלים כלי המעשה והסיבה לזה הלב חומד וכלי המעשה גומרים על כן צריך לתקן גם כן הסבה והמקור דהיינו החמדה שבלב ועל זה אמר ובאבנט בד יחגור כי האבנט מכפר על הרהור הלב כי על כן היו בו נ"ב אמות כי הוא תיקון הלב המהרהר וחומד וגורם שידיו ורגליו מלוכלכין בחטא לא רוחצו ואע"פ שכאן מדבר בסתם רחיצה מ"מ נרמזו בה גם כל שאר המעשים שכלי המעשה גומרין וצריכין רחיצה חיצונית ופנימית חיצונית מן הכיור לכפר על הפנימית דהיינו מי שלא רוחץ מצואת מעשיו כמ"ש אם רחץ ה' צואת בנות ציון וכתיב דור טהור בעיניו ומצואתו לא רוחץ כי כמו שכל בגדי כהונה של כהנים היו מכפרים על איזו עון פרטי הדומה להם מצד איזו דמיון כדמסיק בגמרא כך לפי דרכינו נוכל גם כן לומר שבעל מדרש זה סובר שרחיצת ידים ורגלים מן הכיור מכפרים על כל ישראל אשר ידיהם דמים מלאו ורגליהם ממהרות לרוץ לרעה ועל שלא רחצו ידים ורגלים בטלו כפרה זו מישראל על כן עונשם מיתה ובתיקון של אהרן בכל אחד מהם נתן תיקון על השורש והסיבה כדי שממילא יסור המסובב כי כנגד שלא נשאו נשים ראה לתקן הנזק הנמשך דהיינו שלא היו להם בנים כי זהו מקור החטא כי מצד עצמו לא היה נחשב לחטא אם לא ישא אשה זולת שעיקר החטא הוא מה שלא היו להם בנים כי זה נחשב כשפיכות דמים על כן אמר בתיקון של אהרן כתונת בד קודש ילבש המכפר על ש"ד והיינו תיקון המקור והשורש וכנגד תיקון שתויי יין שמקור החטא הוא שמרגיל לערוה כמו שיתבאר לקמן בע"ה פר' פנחס בצרצור יין דשיטים, נאמר ומכנסי בד ילבש על בשרו לכפר על ג"ע ואולי שגם זה היה שמץ מנהו בחטא בני אהרן שנכנסו שתויי יין מהרהרים בעריות מאחר שלא היו להם נשים וזה חילול הקדושה והם נכנסו אל הקודש בזמן ההוא שיש לאדם הרהור המחלל קדושתו כמ"ש ויחל נח וגו' וכנגד מה שלא היו רחוצי ידים ורגלים ובטלו כפרה של כלי המעשה בכל ישראל אשר מקורו מן הלב חומד נאמר ובאבנט בד יחגור כי האבנט מכפר על הרהור הלב והיינו תיקון השורש והמקור אשר ממנו יסתעף החטא לכלי המעשה הגומרין, וכנגד מה שהיו חסירים המעיל המכפר על לשון הרע המסובב מן נסות הרוח בתיקונו בא להסיר השבה והמקור דהיינו גסות הרוח אשר עליו מכפר המצנפת לכך נאמר ובמצנפת בד יצנוף, ועל כולם אמר בגדי קודש הם ועל כן מכפרים על ד' דברים אלו המחוסרין קדושה כדרך שנתבאר, אך עדיין חל עלי חובת ביאור מה זה שפירש"י היה ר' אלעזר בן עזרי' משלו מאי היה דקאמר כי בכל מקום שאמר לשון היה מדבר ממקום אחר אשר משם הובא משל זה כדרך שפירש רש"י פרשת בא מפני מה הקדים לקיחתו לשחיטתו ד' ימים היה ר' מתיא בן חרש אומר כו' ושם פירושי שר' מתיא אמר דרש זה על פסוקי דיחזקאל ואגב זה הביא לו בעל המדרש דבריו לתרץ בו קושיית מפני מה כו' אבל כאן מה היה לו וכן אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב למה נקט עניני שכיבה ואכילה, ואולי אמר ר"א בן עזרי' המשל כזה על פרשת איסורי מאכלות ועל פרשת עריות שבסוף פרשה זו כי בפרשה זו נאמר קודם התחלת פרשת עריות וחי בהם ולא שימות בהם הרי כאילו אמר בפירוש שעניני עריות מסבבים המיתה הן בב"ד הן מיתה מן השמים במקצתם ואעפ"כ חזר וכפל האזהרה בסוף הפרשה ואמר ולא תקיא אתכם הארץ כאשר קאה את הגוי וגומר והיינו זירוז יותר שלא ימות כדרך שמת פלוני ועוד מצינו כן בפרשת איסורי מאכלות שנ' זאת החיה אשר תאכלו פירש"י משל לרופא שהלך לבקר שני חולים כו' לכך נאמר זאת החיה אשר תאכלו שתהיו לחיים הנצחיים וגם שם נאמר בסוף הפרשה כי אני ה' אלהיכם המעלה אתכם מארץ מצרים ר"ל מן האומות אוכלי בשר השקץ והעכבר וכל טימאה כי הם חולים למיתה ועל כן אני מזהירך שלא תלך בדרכיהם שלא תמות כמוהם לכך נאמר בפרשה זו כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו והיינו ממש אזהרה שניה אל מה שמסיק אל תאכל צונן והוא משל צודק על כפל האזהרה בעניני איסורי אכילות, ואל תשכב בטחב משל צודק על כפל האזהרה באיסורי שכיבות משכבי אשה ואזהרה שניה היא שלא תמות כדרך שמתו בהם שתי אומות אלו ועל שתים אלו היה ר"א בן עזריא אומר משל זה, ורש"י הביאו משם אל פסוק זה לתרץ בו גם כן קושיית יתור אחרי מות שני בני אהרן לומר לך שזה זירוז יותר וכדרך שבארנוהו למעלה

תוכן העניינים

שפתי דעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה