שפת אמת על תמורה· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק ראשון · דף ט:
בגמ' בעי ר' אבין כו' מהו שיוסיף חומש כו'. הרמב"ם (פ"ז מה' ערכין) הביא בעיא זו דהוי ספק. ולע"ד יש לתמוה בזה דהא בניתקו לעולה אזלי לנדבת ציבור ולמה יהי' הוא הבעלים. ולקמן סוף פרקין מקשה הגמ' על בעיא ראשונה דר' אבין לענין תמורה הא אין תמורה בקרבן ציבור. ומשני דר"א קאי אליבא דמ"ד מותרות לנדבת יחיד אזלי. א"כ וודאי גם בעיא זו קאי להאי מ"ד. אבל לדידן דקי"ל לנדבת ציבור אזלי לא הוי הוא בעלים ופשיטא דאינו מוסיף חומש. והגם די"ל בדוחק דנוציא באמת דין חדש מהכא דאפי' התנדב יחיד לקרבן ציבור ומסרו יפה יפה. אם אח"כ נפל בו מום והוא רוצה לפדותו צריך להוסיף חומש. מ"מ כיון דמפורש בגמ' בבעיא קמא דקאי אליבא דר"א דלנדבת יחיד אזלי. נראה דה"נ בבעיא זו. וצ"ע לדינא בזה: