שפת אמת על תמורה· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק חמישי · דף כד:
בתוס' ד"ה א"ר יהודה וא"ת לימא דר"י פליג אדר"ה כו'. ויש ליישב דשאני התם כיון דכשחל קדושת בכור למפרע בטל המכירה כמ"ש שם בגמ' ומאי דזבין לאו כלום הוא לכן קדוש למפרע. משא"כ הכא דע"כ מום הוא ומעכב מלחול הקדושה ולא שייך אגלאי מילתא למפרע דהא לא נגמר הקדושה ולא עבר בלאו כיון דבאמת לא נתקדש למפרע. משא"כ התם דבאמת כשחל למפרע המכירה בטלה כנ"ל נכון. וכ"מ שיטת הרמב"ם דהביא הך דר"י ופוסק התם כרב הונא ע"ש: