אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק מפנין › דף קכט:

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק מפנין · דף קכט:

דף קכט.

בגמ' אי פגע בדבר אחר כו' פי' רש"י בד"א חזיר הא דלא פירש מצרע גופי' [כמו שפי' רש"י בפסחים (ע"ו:) לד"א צרעת] ומשום דמזיק לצרעת, י"ל משום דמצורע גופי' בלא הקזה צריכין להתרחק ממנו דמזיק תמיד [כדמשמע במד"ר במצורע (פ' ט"ז) דאפי' בריא צריך להרחיק עצמו ע"ש]:

שם בגמ' ובין הפרקים ימעט פי' רש"י פרקי שנותיו כגון לאחר מ' שנה, ולולי דבריו הי' נראה דהכי פי' דבכל עשר ועשר שנים שמחליף נקרא בין הפרקים, אך י"ל דרש"י ס"ל כיון דהטעם הוא משום דהכוחות מתמעטין לפיכך ימעט, ועד מ' אדרבה נתחזק כחו יותר דבן שלשים לכח ולפיכך שיעורו בן מ' שנה. אכן הר"ח פי' דבין הפרקים היא כשהגיע לחמשים שנה, אבל בהגמ"י (פ"ד מה' דיעות ה' י"ח) הביא בשם הר"ח כנ"ל דכשהגיע לעשרים שנה ימעט ולשלשים שנה יחזור וימעט ע"ש):

שם בגמ' אבל שני וחמישי לא כו' שב"ד של מעלה ושל מטה שוין כאחד, קשה דמה ריעותא איכא במה שב"ד של מעלה יושבין ואדרבה מעלה הוי כדאמרי' במד"ר בראשית (פ' כ"ו) ובפ' שופטים) בזמן שיש דין למטה אין דין למעלה. וביותר קשה לפמ"ש בטור או"ח (סי' קל"ד) דמה"ט מרבין בתפלות ותחתנונים בב' וה' לפי שהם ימי רצון ע"ש, וכמ"ש התוס' בב"ק (פ"ב. ד"ה כדי) דמה"ט קוראים בתורה ומתענין בהם, ועי' במג"א (סי' תק"פ ס"ק ט') שכ' ג"כ דהם ימי רצון. אבל אין מובן מ"ש וכ"כ התוס' ורש"י סוף פי"ח דשבת דהרי ברש"י כאן מבואר להיפוך, כמ"ש הפר"ח (סי' קל"ד) דמה"ט מרבין בהם בתחנונים לפי שהם ימי דין כמבואר כאן וצ"ע]:

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה