אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק מפנין › דף קכח:

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק מפנין · דף קכח:

דף קכח.

בגמ' מיתיבי בהמה שנפלה כו' הא דאפשר בפרנסה כו' הו"מ לתרץ דהא דקתני דעושה לה פרנסה היינו היכא שהניח תחתי' כרים וכסתות ולא עלתה כדמשמע מלישנא דר"י א"ר ואם עלתה דלפעמים לא תוכל לעלות גם ע"י כו"כ, וקמ"ל דמותר לעשות לה פרנסה במקומה ולא אמרינן מתוך שאדם בהול על ממונו כו' כדאמרי' לעיל (קי"ז:) בדליקה ובחבית שנשברה]. וצ"ל דלקושטא דמלתא משני דהיכא דאפשר בפרנסה אסור להניח כרים וכסתות, אך קשה למאי דאמרינן בסמוך דהא דהתירו להניח כרים וכסתות אע"ג דאסור לבטל כלי מהיכנו משום דצער ב"ח דאורייתא, ופי' רש"י שנאמר עזוב כו' ואיכא מ"ד טעמא דקרא משום צער ב"ח, א"כ כיון דהוי פלוגתא דתנאי מאי מקשי לרב מהאי ברייתא דילמא הך ברייתא ס"ל כר' יוסי הגלילי שם דהוי דרבנן ולפיכך אסור משום ביטול כלי מהיכנו:

שם בגמ' צער בע"ח דאורייתא ואתי דאורייתא ודחי דרבנן. לכאורה קשה לפ"ז אמאי לא התיר אלא ע"י כרים וכסתות ולא להעלותה בידים כיון דצבע"ח דאורייתא ואיסור טלטול הבהמה בידים לא הוי אלא מדרבנן, והי' נראה דבאמת גם זה מותר אלא דלכתחילה טפי עדיף להתיר להניח כרים וכסתות, אולם המג"א (סי' ש"ה ס"ק י"א) הוכיח מלשון הרמב"ם דאפי' אם תמות אסור בידים דאין לדמות גזירות חכמים זה לזה ע"ש, ואין ראייתו מוכרחת, ובא"ר שם מתיר כשאי אפשר ע"י כרים], ועי' ברא"ש בשם הר"מ שהוכיח מכאן דמותר לומר לעכו"ם לחלוב בהמה בשבת מטעם צער בע"ח משמע דכל השבותין שוין בזה, מיהו אפשר דשבות ע"י עכו"ם קיל טפי כמ"ש הפוס':

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה