שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק מפנין · דף קכז.
בגמ' ת"ר כו' אבל עושה בו שביל כו' וצ"ע אמאי לא קתני שיעורא בכמה, דאין סברא לומר שיהי' מותר לפנות הכל, דבשביל אורחין אין מתירין אלא ד' וה' קופות וכדי שיכנס ויצא יהי' מותר לפנות כולו. דכפי הנראה איכא יותר טירחא לפנות ברגליו מבידיו, ועי' ברי"ף שהביא דשיעור תבואה צבורה לתך, ונראה דס"ל כפי' הר"ן דאליבא דר"ש בעי לה, וכן תי' הרמב"ן במלחמות], אך מ"ש הרי"ף בהאי איבעיא אי כל אחד מפני לנפשי' דאזלינן לחומרא צ"ע כיון דמידי דרבנן היא הו"ל למיזל לקולא:
שם בגמ' אר"י גדולה הכנסת אורחין כהשכמת ביהמ"ד כו' ור' דימי אמר כו' יותר מהשכמת ביהמ"ד כו', וי"ל דר"י ס"ל דאין ראי' ממתני' דגדולה יותר מדקתני מפני האורחין קודם ביטול ביהמ"ד דלעולם י"ל דבכ"מ השכמת בהמ"ד יותר גדול, והכא בשבת היינו טעמי' דהא טעם האיסור לפנות הוא משום טירחא בשבת וא"כ כיון דלאורחין הוא לצורך סעודת שבת לפיכך יותר מסתבר להתיר משום צורך שבת, אך יש להסתפק באם רוצה לפנות סמוך לחשיכה בשביל אורחים דלא הוי צורך היום דמשמע ג"כ דמותר, ובכה"ג לא מסתבר יותר להתיר לצורך אורחין מהשכמת ביהמ"ד, א"כ שפיר הוכיח ר"ד דגדולה הכנסת אורחין מהשכמת ביהמ"ד. [ואפשר דבהכי פליגי ר"י ור"ד וס"ל לר"י דבכה"ג שאינה לצורך שבת לא התירו, ומשו"ה אין ראי' דהכנסת אורחין גדולה מהשכמת ביהמ"ד כנ"ל]:
ברש"י ד"ה ועימר כו' ובפחות פחות מד"א קשה היכי עימרו בפחות פחות מד"א דהא לא התירו להוליך פחות פחות מד"א אלא בשעת הדחק, ויותר הי' נראה להגי' בדברי רש"י ובפחות מד"א לחוד, והכי פירושא שעימרו אורך השדה ברוחב ד"א ואח"כ עימר לעבר אחרת בפחות מד"א, ואולי י"ל הגירסא שלפנינו דלפיכך פי' רש"י וכרמלית הוא דבכרמלית מותר לטלטל פחות פחות מד"א אפי' שלא בשעת הדחק, כמ"ש בשו"ת עבוה"ג (סי' ק"ד) ע"ש. אכן בשו"ע (סי' שמ"ט סעי' ה') מבואר דבכרמלית נמי אסור]: