שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק כל הכלים · דף קכה:
בגמ' הכל מודים שאין עושין אוהל עראי ביו"ט ואצ"ל בשבת, משמע דאיכא סברא לחלק בין שבת ליו"ט. וא"כ קשה האיך נשמע ממתני' דהכא דגם ביו"ט אסור וע"כ צ"ל דפשיטא להו מסברא דאין חילוק בין שבת ליו"ט, [עי' במל"מ (פ"א מה' יו"ט ה' י"ז) שהביא כמה דוכתי דשבת חמור מיו"ט, וביותר קשה לפמ"ש התוס' לעיל (צ"ה. ד"ה והרודה) דבנין ביו"ט אינו אסור אלא מדרבנן משום עובדא דחול מנ"ל הכא לדמות יו"ט לשבת לאסור גם באהל עראי, אך י"ל דגם אוהל עראי הוי עובדא דחול ומשו"ה פשיטא דגם ביו"ט אסור כמו בשבת וא"ש]:
ברש"י ד"ה שאין עושין כו' ודוקא גג אבל מחיצה לאו אהל היא כו' ופקק החלון כו', נראה דדוקא היכי שאין לו גג כלל מותר לעשות מחיצה, משום דמחיצה לחוד לא הויא אוהל, אבל היכא דיש לו גג אסור לעשות אפי' מחיצה לחוד כיון שנעשה בזה אוהל, אך לגי' מהרש"ל שהביא המהרש"א ברש"י דפקק החלון דמתני' למעלה בגג היא, וכמ"ש התוס' בעירובין (מ"ד.) ובסוכה (ט"ז:) בשם פי' רש"י דהכא], אי אפשר לומר כן, דא"כ לא הי' צריך לדחוק ולפרש במתני' דהחלון למעלה בגג כיון דיש גג בבית שוב גם מחיצה אסור כנ"ל, אבל לגי' הרשב"א והר"ן ברש"י כמו שהוא לפנינו שפיר י"ל כנ"ל, ומיושב בזה מה שהקשו התוס' מסוגיא דעירובין גבי דופן סוכה וכו' דהא סוכה יש לה גג ולפיכך אף המחיצה אסורה: