אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק כל הכלים › דף קכב:

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק כל הכלים · דף קכב:

פרק כל הכלים

בגמ' ת"ר דלת של שידה כו'. לכאורה אין מובן איזו שייכות איכא להך ברייתא למתני' דהכא דמיירי באיסור טלטול, ודוחק לומר משום דאיירי ג"כ במילי דדלתות. ונ"ל דדוקא למשנתינו קשיא טעמא דברייתא דבלאו הכי י"ל דאסור לטלטל דלת הכלי כשנתפרד מהכלי. אלא כ"ז שהוא מחובר בהכלי דנידון כעיקר הכלי מותר לטלטלו ואף ליטלו לגמרי מהכלי מותר, והיינו טעמא דקתני נוטלין אבל לא מחזירין דלהחזיר שפיר אסור דכיון שכבר ניטל מהכלי שוב אסור לטלטלו ולהחזירו [ואפי' עדיין בידו אסור לטלטלו כיון שאין עליו תורת כלי לדעת אהעו"ז (סי' רס"ו) דדוקא בכלי שמלאכתו לאיסור מותר היכי דאחזו בידו ע"ש], אך מאחר דקתני במתני' דמותר לטלטל דלתות הכלים שוב אי אפשר לפרש כן משו"ה קשי' לי' טעמא דברייתא:

שם בגמ' אר"י קורנס של אגוזים כו'. ולכאורה קשה דא"כ מאי קמ"ל מתני' דכל הני מותרין מאחר שמיוחדין לכך מאי ס"ד לאסור. וצ"ל דס"ל כר' נחמי' וקמ"ל דאף דבר שמלאכתו להיתר אינו מותר אלא לאותו דבר המיוחד לו ולא לדבר אחר. ובזה א"ש מה שיש לדקדק במתני' דלמה לי' למיתני כל הני והלא בחד מינייהו הוי סגי, או למיתני בפירוש דבר שמלאכתו להיתר מותר. ולהנ"ל י"ל דאתי לאשמעינן דקורנס לאגוזים וקורדם לדבילה, וכל הני דחשיב מותר דהיינו לדבר המיוחד לו. וי"ל בזה ג"כ מה שהקשו התוס' דהא ר"י ס"ל בעלמא דדבר שמלאכתו לאיסור מותר. ולהנ"ל י"ל דהא דאמרי' קסבר דבר שמלאכתו לאיסור כו' לאו סתמא דגמרא קאמר לפרש דברי ר"י, אלא הכל דברי ר"י הם דתנא דמתני' ע"כ קסבר הכי כנ"ל, וכן נראה מלשון הגמ' בתר הכי אמר לי' רבה דמשמע דלר"י קאמר דס"ל דמתני' אתיא כר"נ דאינו מתיר לטלטל שום כלי אלא לדבר המיוחד לו אבל ר"י בעצמו י"ל דלא ס"ל כן [וכעין זה תי' הרשב"א ע"ש]. עוד נ"ל מה שהקשו התוס' מהא דפ' אלו קשרים דר"י מתיר לטלטל כלי קיואי, דלכאורה קשה למה נקט התם כלי קיואי מותר לטלטלן ולא אמר סתם דכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל וממילא כלי קיואי בכלל, אך לפמ"ש רש"י לקמן (ק"מ:) י"ל דקמ"ל דהוי כלי, דס"ד לומר דלא הוי כלי כלל כיון שאינן אלא קנים שיכולים לחברם ולארוג בהם וכן להניח עליהם שאר דברים, ולפ"ז י"ל דדוקא בכלים כאלו מותר אף שמלאכתן לאיסור דהיחוד שלהם לא הוי יחוד גמור מאחר דיכולים לעשות בהם שאר תשמישים ג"כ, כיון דהוי ס"ד לומר דלא הוי עלייהו שם כלים מהאי טעמא:

בתוס' ד"ה לעולם כו' ופריך כו' ועוד מאי אבל לא מחזירין דלא שייך למיתני אמילתא דלא דמי כלל כו', דבריהם אינם מובנים למה נדחקו בפי' קושית הגמ', דבפשיטות י"ל לפי' התוס' דהכי מקשה דהו"ל למיתני נוטלין אבל לא נוטלין. ומה זה דנקיט אבל לא מחזירין דוקא כיון דגם ליטול אסור:

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה