אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק כירה › דף לז.

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק כירה · דף לז.

פרק כירה

בגמרא א"א בשלמא להחזיר כו' פירש"י אבל לשהות כו' מטמין ממש ברמץ, וקשה די"ל דלעולם לשהות תנן אלא דר"ח קאי ארישא דבקש וגבבא מותר אף בלי גו"ק ובזה שפיר יש לחלק בין תוכו לע"ג כדפירש"י. ולפי' התוס' י"ל דלא ניחא לי' לאוקמא הך דר' חלבו דאמר סתם לא שנו אמתני' ולפרש דבריו דקאי דוקא ארישא אבל לפרש"י דאפילו נימא דלהחזיר תנן ר"ח לא קאי אלא אדיוקא דלשהות מותר. קשה כנ"ל:

שם בגמרא מאי הוי עלה כו' ואע"ג דאמרי' הכי השתא כו' וממילא שוב קמה הראי' מדקתני סומכין דקטמה אין לא קטמה לא. צ"ל דנהי דדחינן דליכא הוכחה דסומכין לאו דוקא שפיר י"ל כן בלי ראי':

בתוס' ד"ה אא"ב כו' וקשה להר"ח כו' עד שיקרמו פני'. ויש לתמוה דלפמ"ש התוס' לעיל ד"ה לא יתן דחנניא מודה דהטמנה אסור א"כ גם לדבריהם קשה. חררה ע"ג גחלים הוי הטמנה ממש כיון דליכא הפסק בין החררה לגחלים כמ"ש הר"ן בשם רבינו אפרים דלהכי לא אסרו ע"ג כירה מטעם הטמנה משום שאין שולי הקדירה נוגעין בגחלים ע"ש]. וע"כ צ"ל דשם לא הוי הטמנה כלל מאחר שאינו מונח על הגחלים רק זמן מועט. וגם באם מונח הרבה. נתקלקל ונשרף וירא מלחתות וכמ"ש התוס' לעיל סברא זו בחמין. א"כ גם לפירש"י י"ל כן. אך י"ל דהתוס' לטעמייהו אזלי דלא הוי הטמנה אלא היכי שמטמין וחדביק סביב הקדירה כמ"ש לקמן (מ"ח.) ד"ה דזיתים ע"ש. א"כ בחררה ע"ג גחלים לא הוי הטמנה וכ"מ בר"ן ר"פ במה טומנין דהיכי דהוי מגולה מלמעלה לכו"ע לא הוי הטמנה]:

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה