אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק ואלו קשרים › דף קיד:

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק ואלו קשרים · דף קיד:

דף קיד.

בגמ' וליתקע כי היכי דלידעי דשרי בקניבת ירק כו' פירש"י דלידעי דיוה"כ קל משבת דיוה"כ שרי בקניבת ירק כו'. ולכאורה אפ"ל דהכי פרכינן וליתקע דלידעי דשרי בקניבת ירק כדי שידעו דהיום מותר, אבל למחרת בשבת גם קניבת ירק אסור משום דקדושת שבת נכנסת שהיא חמורה מיוה"כ, [כעין פירש"י בד"ה דאי ר"י כו' ובתקיעה זו יבינו שהיא יום הקל ולכשיחול יוה"כ במו"ש כו' ע"ש], אבל שיתקע להתיר בלבד לא הוי ס"ד דגמ' לתקוע בשביל הכי, וע"ז משני ר"י שאין דוחין שבות להתיר היינו כיון דתקיעה גופא שבות היא, אין דוחין שבות עכשיו כי היכי דלידעי דלמחרת אסור קניבת ירק שאינו ג"כ אלא שבות בזה לא התירו, אך לשון הגמ' שאין דוחין שבות להתיר משמע כפירש"י דהתקיעה בא להתיר ולא לאסור:

בתוס' ד"ה וליתקע כו' דכל תקיעות שתוקעין בע"ש או בעיו"ט כו' וכן פי' רש"י בסופ"ק דחולין דבעיו"ט נמי היו תוקעין, אך הרמב"ם לא הביא אלא תקיעות דע"ש ולא בעיו"ט, וכן משמע בסוכה (נ"ד:) דחשיב התקיעות שהיו במקדש דבע"ש שבתוך החג הי' מ"ח תקיעות, ומקשי' וליחשוב נמי עה"פ שהי' גם תקיעות דפסח, ומשני דר"י היא דאמר דכת שלישית לא הגיע לאהבתי ולא הי' אלא ג' תקיעות הראשונות ובציר מנין התקיעות, ואם היו תוקעין בכל עיו"ט א"כ הי' גם התקיעות של עיו"ט שהשלימו לתקיעות של כת ג'. וכן מוכח מדלא חשיב התם במתני' מ"ח תקיעות אלא בע"ש שבתוך החג דליתא בכל השנה אלא לרבנן דפליגי עלי' דאחרים ע"ש, ואם איתא דבכל עיו"ט תוקעין תיפוק לי' דבהושענא רבה הי' תקיעות של עיו"ט, [דגם בחוה"מ איכא מלאכה בשדות בדבר האבוד או שאין לו מה יאכל כדאי' באו"ח (סי' תקל"ז) והחנויות פתוחות למכור לצורך המועד וצריכין לתקוע לבטלם ממלאכה ומסחורה] והא איתא בכל שנה, מכל אלו הראיות משמע דבעיו"ט לא תקעו כלל דכיון דאינה חמורה כשבת לא תקנו הסימנים האלו, [אכן בפי' הר"ח כאן הביא בשם ר"ה גאון להוכיח ממתני' דחולין דבעיו"ט נמי היו תוקעין אע"ג שלא נמנו בתקיעות שבמקדש ע"ש]:

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה