אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק המצניע › דף צא.

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק המצניע · דף צא.

פרק המצניע

בגמ' בעי רבא הוציא חצי גרוגרות לזריעה כו' ואת"ל בתר השתא אזלינן הוציא גרוגרות לאכילה וצמקה ואח"כ תפחה מהו כו'. והקשו בתוס' הא מצי למיבעי הך בעיא אי יש דיחוי או אין דיחוי גם בהאיבעיא דהוציא גרוגרות וצמקה ואח"כ נמלך עלי' לזריעה דחייב בי' גם על חצי גרוגרות וזה אין סברא לומר דבהא פשיטא לי' דאין דיחוי כיון דבידו לחשב עלי' לזריעה [כדאי' בזבחים (ל"ד:) דכל שבידו לאו דיחוי הוא. דהא כתבו התוס' שם דהיכי דליכא מצוה לבטל הדיחוי לא אמרינן הכי ע"ש]. ואדרבה י"ל להיפוך דעכ"פ במחשבתו ראשונה שהוציאה אידחי לי'. משא"כ בתפחה אכתי קיימא במחשבתו הראשונה. ונ"ל דדוקא בכה"ג דצמקה ואח"כ תפחה מיבעיא לי' לומר דאין דיחוי דכיון דתפחה איגלאי מילתא דלא נחסר הגרוגרות ממה שהי' מקודם אבל כשנמלך עלי' מחדש לזריעה מחשבה הראשונה אידחי לי' לגמרי והאי תפחה דהכא צ"ל דתפחקה מעצמה דאי בתפחה ע"י גשמים פשיטא דלא מחייב דהא גם אחר שתפחה אינה אותו גרוגרות שהוציא אלא אח"כ נתוספה ע"י הגשמים שנכנסו בה ונמצא דלהגרוגרות שהוציא לא הי' הנחה. ואותה שהניח אינה אותה שהוציא. ואכתי איכא למידק כמ"ש במהרש"א] בהא דבעי רבא הוציא ח"ג לזריעה ותפחה ונמלך עלי' לאכילה. הא מצי למיבעי להיפוך שנמלך לאכילה ואח"כ תפחה דהא אידחי בינתים ובזה לא שייך תי' התוס' שתי' בהאי בעיא הב' דהוציא גרוגרות וצמקה ונמלך לזורעה דלא שייך בי' דיחוי כיון דלא אידחי משיעור אחרון דלזה לעולם הי' השיעור והכא להיפוך היא דמשיעור אחרון דלאכילה שפיר היתה נדחית כשצמקה:

בתוס' ד"ה אי לענין טומאה כו' ורש"י חזר בו בכריתות ובחולין גבי פרה מטמא טו"א ע"ש. ולפום רהיטא יש לתמוה על דבריהם דרש"י שם בחולין ובכריתות מפורש אומר דנ"מ לטמויי לאחריני ע"ש. ונראה דדעת רש"י הוא דפחות מכביצה מקבל טומאה לעצמו ולא לענין לטמויי לאחריני. ובזה מתפרשין שפיר כל הסוגיות דבגמ'. ונ"מ לפ"ז בפחות מכביצה שקיבל טומאה ועוד פחות מכביצה שקיבל טומאה אין מצטרפין ג"כ לטמאות אחרים. דלפי הבנת התוס' בשיטת רש"י אינו כן וקצרתי כי עדיין צריך עיון במ"א. ויש להביא ראי' לשיטת התוס' דאין מקבל טומאה פחות מכביצה. דלשיטת רש"י למה לי' לגמ' לשנויי דהי' פחות מכביצה בבית וכיון דמצטרף לטומאה יהי' צירוף גם לשבת אפי' בלא צירוף נמי תיבעי לי' כיון דנחשב ע"י הך זריקה שקיבל שם טומאה יהי' הוצאה גם לשבת כדאמרי' בסמוך בשת"ה ולחה"פ דכיון דאיכא עלה חשיבות פסול יוצא חשוב נמי לשבת אי לאו דמשני הגמ' דאין באין בב"א. והכא נמי איכא חשיבות פסול טומאה עלה אלא ע"כ דפחות מכביצה אינה נטמאת כלל:

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה