שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק המוציא יין · דף עז.
בגמ' אמר אביי כו' ועוד מים בכד ומצטרפין. פי' רש"י דמשום הכי ע"כ צ"ל דלא צריך רביעית וקשה דאין סברא לומר משום דלאביי הוא דבר תימה לחייב משום דראוי למזיגה יוסיף תימא על תמיהתו לחייב בפחות. ועוד דהא אפ"ל דרבא לא אמר אלא להוכיח דלא צריך יותר מרביעית משום דכל המשקין שיעורן ברביעית אבל דלא מהני בפחות מרביעית אין ראי' די"ל כיון דראוי לכוס מיחייב בפחות א"כ למאי דס"ל לאביי דאין לצרף המים שבכד הי' צ"ל שיהי' צריך יותר. ולולי דברי רש"י י"ל הפי' דאביי הכי קאמר ועוד מים בכד ומצטרפין ולפיכך אין סברא שיהי' מחויב משום דראוי למזוג ולעמוד על רביעית ומ"מ כיון דיש בו מעלה זו דראוי למזיגה לפיכך יש לחייב בשיעור ממוצע וצריך שיהי' יותר מרובע רביעית בכדי שיהי' קרוב לשיעור כוס של ברכה עם המזיגה. (וכנראה כן הוא כוונת הרמב"ן בחידושיו ע"ש]:
בתוס' ד"ה ועוד כו' ואע"פ שאינו ראוי לכוס ש"ב בלא מים כו' מ"מ הוי כמו מים שמצניעין כו' פי' מהרש"א דאין דרך לשתותו כך (כמו שהוא חי בלא מים לשתיית הנאה אבל לבהמ"ז ולקידוש ראוי בלא מים ע"ש]. וקשה דבסוף הדיבור כתבו התוס' דגם לאביי לא מיחייב ברביעית יין חי אם הוא פסול לקידוש כיון שאין דרך לשתותו כך בלי מזיגה ובעי תיקון ע"ש. ואעפ"כ בראוי לקידוש חייב אע"ג דאין דרך לשתות כך א"כ הכא נמי מה בכך דאינו ראוי לשתי' כיון דראוי לקידוש], ורחוק הדבר שיהי' חזרה בתוס' באותו דיבור וצ"ע:
בא"ד ומיהו קשה לר"י כו' ולפענ"ד נראה דאפ"ל דאביי לא פליג כלל אהא דאמר ר"נ אלא אהא דאמר רבא אף אנן נמי תנינא דממתני' לא מוכח כלום אבל לדינא מודה לדברי ר"נ ורבא דבעי רביעית. ומיושב נמי בפשיטות הך דפ' ערבי פסחים שהביאו בתוס' בסמוך ע"ש. אבל עדיין אינו מיושב דהא מ"ש התוס' לפי' רש"י דאי כזית יבש לא חזי למזיגה כו' יקשה גם לדבריהם אליבא דרבא איך מפרש הך ברייתא דקרוש כיון דלא חזי למזיגה מה. מהני שהי' בו רביעית. ומה שלא הקשו התוס' אלא לאביי אולי משום די"ל דלא ידע רבא מהברייתא אבל זה דוחק אך מ"ש התוס' מ"ש מגרוגרות שצמקה. י"ל דשאני גרוגרות שצמקה דנחסר מהגרוגרות במה שצמקה אבל בכאן לא נחסר כלל אלא שנתייבש (ובידו להמחהו וישוב כבראשונה ויהי' רביעית]:
בד"ה הואיל ויכול לעמוד כו' ותימא כו' ועוד י"ל כו' אלא אית לי' שום דרשה כו' וקשה לתירוצם כיון דאיכא קרא דדם נבילות טמא א"כ מנ"ל באמת שצ"ל רביעית שיכול לקרוש ולעמוד על כזית אכן בסנהדרין (ד'.) ובמנחות (ק"ד.) שם ביארו התוס' דבריהם דלבתר דמרבינן מקרא דדם נבילות טמא מסתבר לאוקמא ריבויא ברביעית הואיל ויכול לקרוש כו' ע"ש] אבל הראב"ד במס' עדיות (פ"ה מ"א) פי' דטומאת דם נבילה אינו אלא מדרבנן כיון שיכול לקרוש ולעמוד על כזית דומה לכזית בשר וגזרו אטו כזית ע"ש: