אור ברסלב
שפת אמת על שבת פרק הבונה › דף קב:

שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק הבונה · דף קב:

פרק הבונה

בגמ' דכוותה גבי משכן שכן קרש שנפלה בו דרנא מטיף לתוכה אבר כו', לכאורה יש לעיין דאמאי לא יפסל קרש שנפלה בו דרנא כמו בעצי מזבח שפוסל בנפל בו תולעת, [כדאי' במדות (פ"ב מ"ה) וברמב"ם (פ"ו מה' אה"מ ה"ב) מפרש הטעם משום דבעינן לגבוה מן המובחר ע"ש, וי"ל ג"כ דאיכא בהא משום הקריבהו נא לפחתך א"כ ה"ה הכא, ואע"ג דגם התם כשר למזבח ע"י גרירה כדאי' במנחות (פ"ה:), מ"מ כאן בתיקון ע"י הטפת אבר דניכר השינוי גרע טפי], וגם הא דקאמר מטיף בו אבר אינו מובן דמאי שייך אבר למשכן יותר הו"ל למימר מטיף לתוכה זהב, עוד קשה דהו"ל לומר דכוותה גבי מזבח שסותם באם יש בו פגימה משהו:

שם בגמ' אמר שמואל המצדד כו' חייב מיתיבי אחד נותן את האבן כו'. לכאורה קשה לפי' רש"י דחושיבה ומצדדה כו' ומכינה תחתי' ומושיבה בארץ מאי מותבינן עלי' דשמואל מנ"ל דהתם מיירי בצידוד דילמא משו"ה הנותן את האבן פטור כיון דלא צידד. ואין לומר דא"כ אדתני ואחד כו' הנותן את הטיט חייב ליתני, ואחד מצדד כו' המצדד חייב. דלמא מצדד לחודי' בלא נתינת אבן נמי פטור. אך מדברי הרמב"ם (פ"י מה"ש ה' י"ח) משמע דמשום צידוד לחוד חייב ע"ש]:

תוכן העניינים

שפת אמת על שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה