שפת אמת על שבת· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק במה מדליקין · דף לב.
בגמ' ר"י בדק ועבר ר"י לטעמי' כו'. כו"ע מודין דאסור לסכן בעצמו. אך י"ל דעבר במברא עם גוי וכשמואל ס"ל דבכה"ג ליכא סכנה ומ"מ בדק שלא יהא בה נקב שהי' חושש אפי' לספק רחוק דר"י לטעמי' כו' ולפ"ז צ"ל הפי' שיטנא בתרי אומי לא שליט היינו שאינו ניזוק אפי' א' מהם ודלא כנראה מדברי המהרש"א שם:
שם בגמ' ת"ר מי שחלה כו' התוודה שכל המומתין מתוודין. משמע דס"ל כמ"ד לקמן (נה.) אין מיתה בלא חטא כיון דמדמי לי' למומתין בב"ד. שהם מתים על ידי חטא: