שפת אמת על פסחים· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק מקום שנהגו · דף נ.
במשנה מקום שנהגו לעשות כו' עושין, לכאורה בבא זו פשיטא וצ"ל דקמ"ל דדוקא עד חצות תלוי במנהגא אבל לאחר חצות אסור מדינא. ובזה א"ש מה דפרכינן בגמ' לקמן מאי אריא ע"פ אפי' ע"ש ועיו"ט כו' דלכאורה אין מובן דהא מתני' לא אתי לאשמעינן אלא מנהגא דקודם חצות אבל אחר חצות י"ל דבע"ש ועיו"ט נמי אסור. ורש"י פי' דמדיוקא דמתני' דקתני עד חצות מקשינן. ולהנ"ל א"ש טפי דמכח יתור דבבא קמייתא דמתני' דקתני להורות איסורא מחצות ולמטה מקשינן. אך בל"ז י"ל דהנה טעם הנוהגין שלא לעשות כל היום נ"ל דהיו"ט שעשו חכמים מחצית הוסיפו הם מתחילה היום] [וכ"מ מדברי הה"מ (פי"ח מה' יו"ט ה' י"ט) דמצד גדר נגעו בה ע"ש] אבל לנהוג מעצמם לאסור כל היום לא שייך. וא"כ שפיר מקשי מאי אריא ע"פ כו' כיון דחז"ל לא הוצרכו לתקן בע"פ איסור מחצות מטעם הק"פ דהרי בל"ז אסור ועומד ככל עיו"ט (דאסור מזמן מנחה גדולה כמ"ש המהרש"ל ומהרש"א דהיינו מחצות. א"כ אין מקום שוב להמנהג להוסיף כלל וע"כ צ"ל דבע"פ גזרו לאסור מחצות יותר מבכל עיו"ט כנ"ל אכן הר"ן פי' באופן אחר].
בתוס' ד"ה מקום כו' דמפרש בירושלמי כו' ומשמע התם דמדאורייתא אסור אחר חצות והקשה המהרש"א אמאי לא משני הגמ' דהכא מה"ת אסור ותי' דהא לא משתמע ממתני'. וקשה דהא תי' הגמ' דמשמתינן נמי לא משתמע במתני'. מיהו זה י"ל דהיכא דתנן סתם אסור ממילא משמתינן וכיון דמוכח מדיוקא דמתני' דאחר חצות איכא איסור דרבנן עכ"פ ממילא ידעינן דמשמתינן אבל התם בע"ש ועיו"ט לא אמרו אלא דאין רואין סימן ברכה (וי"ל דאיסורא ליכא כמ"ש הב"י באו"ח (סי' תקפ"ה) גבי נוטל שכר לתקוע ע"ש]. אבל יותר הי' נראה דמתני' מיירי גם בזה"ז דליכא פסח והוי רק איסור דרבנן לכך נקט הגמ' הכא משמתינן דזה גם בזמה"ז הוא. ובס' פר"ח (סי' תס"ח) חולק על התוס' דבריש מכילתין מוכח דליכא שום איסור דאורייתא ע"ש דאמרינן היכן מצינו יום שמקצתו אסור כו' ואיסור חמץ בע"פ שאני דהוא מה"ת ושעות דרבנן נמי הרחקה היא דעבדי כו' ומזה הוכיח הפר"ח דאיסור מלאכה בע"פ אינו אלא מדרבנן. אבל אין זה כדאי לחלוק על התוס' די"ל כוונת הגמ' דהכא ודאי לא משום הרחקה הוסיפו לאסור כל היום דהא בחמץ לא הוסיפו רק ב' שעות ולא כל היום. והמנהג דכל היום הוא איסור דרבנן כדי שיוכל להכין לצורך הקרבן ולא הוי בכלל של הרחקה לדאורייתא. ובפרט למ"ש רש"י בהדיא הטעם משום צרכי יו"ט והה"מ הקשה עליו דא"כ ערב סוכות נמי אבל נראה דכוונת רש"י רק לפרש מה שהוסיפו לאסור כל היום משום דבל"ז אסור מחצות לכך הוסיפו נמי כל היום אבל בכל יו"ט לא התחילו לאסור מה"ט בלחוד ויש לדחות: