אור ברסלב
שפת אמת על פסחים פרק האשה › דף פז.

שפת אמת על פסחים· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק האשה · דף פז.

פרק האשה

במשנה האשה בזמן כו' שחט בעלה כו'. משמע קצת דאי אבי' בלבד שחט עלי' תאכל ממנו דלא אמרו אלא דבבעלה ניחא לה טפי. (ומשו"ה לא תאכל משל אבי' דהוי כמיחתה בפי' שאינה רוצית בשל אבי'. אבל אם לא שחט עלי' בעלה תאכל משל אבי' כדאי' לקמן דאדם שוחט עבור בנו ובתו הגדולים בסתם כ"ז שלא מיחו בפירוש]:

בגמ' ש"מ יש ברירה לכאורה קשה כיון דקיי"ל זכין לאדם שלא בפניו אע"ג דיכול למחות כשנודע לו כדאמרינן בכתובות (י"א.) הגדילו יכולין למחות ול"א דאין ברירה ה"נ כיון דזכות היא שפיר חשוב מינוי אלא דא"י למנות על ב' פסחים וע"ז למה לא מהני מה שבוחרת בא' שיהי' מחאה על השני. לכן הי' נלע"ד דאה"נ דהמינוי חל בלי ברירה והא דאמרי' ש"מ יש ברירה הוא משום דאי רוצית בפסח שנשחט באחרונה נצרך לברירה דכיון דמצד זכין לאדם חל שחיטה ראשונה א"כ א"י עוד להימנות על השני רק ע"י מחאה דהשתא יתבטל למפרע המינוי דבר זה תלוי בברירה דאי אין ברירה לא מועיל הזכות רק משעת המחאה וע"ז משני מאי רוצה בשעת שחיטה. נמצא נ"מ לפ"ז לדינא דאפי' כבר נשחטו שניהם יכולה לאכול מזה הנשחט ראשון. רק משום דמסתימת לשון המשנה תאכל במקום שהיא רוצה משמע אפי' מן הנשחט אחרון להכי מפרשין מאי רוצה בשעת שחיטה כנ"ל ועי' בלשון הרמב"ם. אבל מלשון רש"י מוכח להדיא דהמינוי עצמו נצרך לברירה. וכן כ' התוס' דאי לא ביררה בשעת שחיטה אינה אוכלת לא משל זה וכח משל זה וצ"ע:

תוכן העניינים

שפת אמת על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה