שפת אמת על פסחים· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק אלו עוברין · דף מב:
בגמ' כשהיו מביאין נסכים מיהודה כו' הא דנקט ביהודה דמשמע ולא בגליל י"ל כדאי' בחגיגה (כ"ה:) דלא היו מביאין נסכים מגליל ולפיכך הי' יינם מחמיץ ובעבר הירדן י"ל דהואיל שאינה ארץ זבת חלב ודבש כדאי' בביכורים (פ"א מ"י) לא היו מביאין משם נסכים. וגם לא הי' יינם טוב כל כך ומחמיץ]:
שם בגמ' מפני שחזקה אינו בא אלא מן התמד. לכאורה קשה דנהי דהיין שלהם הי' טוב ואינו מחמיץ מ"מ למאי דאמרי' לעיל דע"י שעורין שנותנין לתוכו מחמיץ אכתי יש לחוש דבא מן היין ע"י שעורין. ואפ"ל שלא היו רגילין בכך. גם י"ל דאסור לעשות מיין חומץ משום בל תשחית אם לא שנתקלקל קצת אז נותנין בו שעורין לעשותו חומץ אבל רוב חומץ אינו אלא מן התמד. אבל עדיין קשה דאמאי לא נימא דהדמים מודיעים דמסתמא חומץ הנעשה מתמד הוא יותר בזול מן הנעשה מיין [דהא ר"י ס"ל דהדמים מודיעים מהני לאפוקי ממונא כדאי' בב"ב (ע"ז:) כ"ש דמהני לענין איסור] אך למ"ש דנעשה מיין שנתקלקל י"ל דלא שייך בזה הדמים מודיעים:
שם בגמ' וסבר ר"י כו' והא תנן כו' ור"י מחייב קשה דהא י"ל דהא דר"י מחייב הוא מדרבנן ובדמאי לא החמירו. **ויותר קשה לפמ"ש התוס' בב"ב שם דר"י מחייב מספק א"כ בדמאי פטור משום דהוי ס"ס. וגם למ"ש הכ"מ (פי"א מה' מעשר ה' י"ג) לדעת הרמב"ם דבדמאי לא מהני ס"ס קשה לפמ"ש השעה"מ (פ"א מה' יו"ט ה"כ) דהיכא דהוי ספק אי חל עלי' חיוב מעשר גם הרמב"ם מודה דאזלינן לקולא ה"נ הו"ל להתיר משום ס"ס. אך גם בל"ז קשה די"ל דפטור מלעשר דמאי משום דלא גזרו על תערובת דמאי כדאי' בחולין (ו':) וצ"ל דסוגיא דהכא ס"ל כשינויא דרפרם שם דמידי דעביד לטעמא אינו כתערובת והוי כאילו היין בעין. ולפ"ז י"ל דלא מהני נמי ס"ס כיון דהיין שנתערב ודאי נתחייב אבל לדעת הראב"ד דאפי' בכה"ג מהני ס"ס בדמאי צ"ע:** ואולי משום דגם במעשר ירק שהוא מדרבנן נוהג בהן איסור דמאי א"כ מוכח דאין לחלק בין ודאי לדמאי גם בחיובא דרבנן. [אך לפמ"ש הרשב"ם בב"ב (צ"ו:) דהא דר"י מחייב תמד במעשר אינו אלא חומרא בעלמא אבל לענין ברכת בפה"ג אינו כיין ע"ש שוב י"ל דבדמאי נמי לא החמירו וצ"ע]:
ברש"י ד"ה פטור מלעשר שהרי אין כאן אלא מים שלא מצא אלא כדי מדתו כו'. אין דבריו מובנים דמאי ראי' איכא דאין כאן אלא מים דאע"ג דלא מצא אלא כדי מדתו דילמא יצא יין מהחרצנים ובמקומו נבלע מים ולפיכך לא מצא יותר אבל באמת אפי' מצא יותר מכדי מדתו פטרי רבנן עד דרמא תלתא ואתא ארבעה כמבואר בב"ב (צ"ז.) ע"ש וצ'"ע]: