אור ברסלב
שפת אמת על פסחים פרק אלו דברים › דף סו.

שפת אמת על פסחים· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק אלו דברים · דף סו.

פרק אלו דברים

בגמ' שכח ולא הביא סכין מע"ש כו' שמעתי ושכחתי אלא הנח כו' צריך ביאור דלכאורה לא הי' תשובתו מספקת דא"כ אם לא ישכחו כולם להביא איך יהי' נודע דין זה. ואפשר דאה"נ דגם לכתחילה מותר להביא הסכין ע"י תחיבה בקרניו ובצמרו. וכן נזכר שאמרו שמעי' ואבטליון שיש איזה עצה גם לכתחילה ומשו"ה אמר דבני נביאים הם ויהי' בתוכם מי שיעשה כן לכתחילה בעצה ההיא. אכן לקמן משמע דדוקא בשכח התירו ולא לכתחילה כיון דאיכא קצת איסור דהוי מחמר כלאחר יד רק במקום מצוה היכא דלא אפשר התירו ע"ש:

שם בגמ' ותמיד גופי' מנ"ל דדחי שבת לכאורה מפשטא דקרא מדכתי' תמיד משמע ג"כ דדחי שבת כמ"ש התוס' לקמן (ע"ז.) ד"ה שכן וכן בהדלקת הנרות בין הערבים ילפינן דדחי שבת מדכתי' תמיד (כדאי' בתו"כ פ' אמור ע"ש]. ואפ"ל דכאן אין ראי' כלל מדכתי' תמיד כיון דבאמת הי' נמי מוסף שני כבשים א"כ שפיר מקיים תמיד גם בשבת רק דבחול נחלקו הקרבת ב' הכבשים א' בבוקר וא' בה"ע ובשבת נקרבין יחד. אכן צ"ע במנחות (נ"א) גבי חביתין דמייתי קראי טובא דדחי שבת למה לא ילפינן מדכתי' תמיד כדיליף בתו"כ פ' צו ע"ש]:

שם בגמ' איכא למיפרך מה לתמיד שכן תדיר וכליל לכאורה איכא נמי למיפרך מה לתמיד שהוא קדשי קדשים משא"כ בפסח שהוא קדשים קלים ובירושלמי כאן פריך הכי. ואולי נכלל בכלל פירכא דכליל. אך אכתי קשה דהו"ל למיפרך מה לתמיד שכן קרבן ציבור משא"כ פסח י"ל דמיקרי קרבן יחיד [דאע"ג דנקרא ק"צ משום דאתי בכנופיא כדאי' ביומא (נ"א.) מ"מ לא דמי לתמיד דהוי ק"צ ממש כמ"ש התוס' ביומא (ו':) לענין טומאה דלא דמי לק"צ ממש ע"ש]:

תוכן העניינים

שפת אמת על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה