אור ברסלב
שפת אמת על ערכין פרק שלישי › דף טז:

שפת אמת על ערכין· רבי יהודה אריה ליב אלתר

פרק שלישי · דף טז:

דף טו:

בגמ' תוכחה לשמה וענוה שלא לשמה כו'. תוס' הקשו לפרש"י דמונע תוכחה עובר על הוכח תוכיח. ונראה לפרש דודאי ברואה בחבירו איזה דבר מגונה מוכיחו רק שמונע עצמו מלעיין בעסק חבירו כדי שלא יצטרך להוכיחו משום ענוה שלא לשמה. והוכחה לשמה היינו שמפקח בעסקי חביריו לראות מעשיהם ולהוכיחם וכוונתו לשמה כנ"ל מיהו מעובדא דר"ה וחייא בר רב לא משמע הכי:

שם בגמ' ושלשתן מקרא א' דרשו כו'. ק"ק דילמא שאני יהונתן דשאול אביו הוי. ונראה דעיקר הוכחה דעד שיעור זה מצוה להוכיח ק"ו מיהונתן לגבי אביו. אבל אין הוכחה דטפי ליכא מצוה. והרמב"ם (פ"ו מה' דעות) פוסק עד הכאה. וקשה דהלכה כר"י לגבי רב ושמואל וכן הקשה עליו הסמ"ג. ואפשר משום דלכו"ע איסורא ליכא רק דלא מצינו חיוב טפי מהני שיעורין לכן פוסק הרמב"ם לחומרא:

תוכן העניינים

שפת אמת על ערכין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה