שפת אמת על ערכין· רבי יהודה אריה ליב אלתר
פרק ראשון · דף ו:
בגמ' אי לדבר הרשות אפי' דישראל נמי. וקשה דילמא בישראל אפי' נשתקע שם בעלים אסור. ובתוס' כ' דהו"מ להקשות א"ה אפי' נשתקע נמי ודוחק. והרמב"ם (פ"ח מה' מת"ע) נראה דהוציא מכאן דבישראל נמי לדבר הרשות כשנשתקע שם בעלים מותר [וכ"פ בטוש"ע סי' רנ"ט] וצ"ע הטעם. וגם בברייתא לעיל ישראל שהתנדב אסור לשנותה. סתם קתני משמע אפי' נשתקע שם בעלים. אכן בתוספתא פ"ב דמגילה ובירושלמי שם (פ"ג) מבואר כדברי הרמב"ם. וצ"ל דהתוס' ס"ל דתלמודא דילן פליגא מדתני סתמא בברייתא כנ"ל. אולם הרי"ף והרא"ש (פ"ק דב"ב) מסיימי וה"מ עד שלא נשתקע כו'. וע"ש בתפארת שמואל שכ' שהוכיחו כן מכח קושי' התוס' דהכא כנ"ל]: