שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק עושין פסין · דף כד:
בגמ' אמר ר"א ודחזיין לתשמישתא נמי ל"א אלא שאין בעומקו יותר מב"ס, משמעות הלשון נראה דלעולם לא מיפסל באין בה עומק י' אלא דבדחזיין לא מיפסל עד שיהי' בעומקו יותר מב"ס, אבל בלא חזיין סגי לפסול אפי' במשהו עומק י' אבל כל שאין שום עומק י' לא הוי שם מים עליו, וכן הי' נ"ל לפרש בשו"ע (סי' שנ"ח סעי' י"א) דמביא גם בלא חזיין דצריך עומק י' והיינו אפי' במשהו, אח"כ ראיתי במקור הדין בב"י שם מביא מחלוקת בזה דהרא"ש וכן הטור ס"ל דגם באין שום עומק י' מיפסל בלא חזיין והרשב"א ס"ל דצריך עומק י', ובעבוה"ק להרשב"א מבואר דגם בעומק י' צריך להיות רוב הרשות או יותר מבית סאתים כמו בנזרע. ושיטה זו יש לה מקום לפי תי' ב' שבתוס' כאן דבחזיין גם בס"ד דגמ' לא איכפת לן ברוב מים רק כל שאין בו ב"ס מותר, וא"ש דגם בס"ד איכא חומרא בלא חזיין דברוב מיפסל, אבל לתי' א' שבתוס' לשיטת רש"י דגם ברוב מיפסל אפי' באינו יותר מסאתים כמו זריעה א"כ ע"כ דבלא חזיין גם בפחות מהכי מיפסל, ומהיכי תיתי נימא דלמסקנא אינו כן, והב"י כ' שם דמלשון רש"י נמי משמע דכל שאין עומק י' אינו בכלל מים כלל ומדברי תוס' נראה לרש"י כתבו שיטה הראשונה הנ"ל. לכן נראה לע"ד דלשיטת רש"י סגי בעומק י' אף במקום א' משהו כדכתיבנא, ובאמת לשיטת הרא"ש וטור דגם משהו א"צ שיהי' עומק י' קשה לשון הגמ' דהו"ל למימר ל"א אלא שאין בעומקן י', גם צ"ע לדידהו כמה שיעור עומק דאטו בשפיכת מים כ"ש יתבטל משם דירה, וצ"ל דטפי מג' טפחים מיהו בעינן כנ"ל:
בתוס' ד"ה ההיא רחבה כו' דכיון דלא מהני לרחבה גופי' כו' נראה כוונתם דס"ל דהא דנראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום לחי היא כעין מיגו דמהני לרשות' החיצון מהני ג"כ לרשות הפנימי והכא כיון דלא. מהני לרחבה לא מהני נמי לשביל, אבל צ"ע לדינא בסברא זו דהא במבוי הפתוחה לרה"ר ונראה מבחוץ נמי מהני אע"ג דלא שייך מיגו ועי' בריטב"א מ"ש בשם התוס' דכיון שהגפופין נעשו לצורך הרחבה כו' ולנפשה לא מצלה היכי מצלה לאחריני]: