אור ברסלב
שפת אמת על עירובין פרק מבוי שהוא גבוה › דף ט:

שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק מבוי שהוא גבוה · דף ט:

דף ט.

בגמ' אמר רבה ומותבינן אשמעתין חצר קטנה כו'. לכאורה קשה דילמא מיירי התם בחצירות שכבר נתקנו בצד א' מהן בפסין ושוב אוסר עתה פירצה זו ולא מהני לחי. דדוקא בצד אחד מהני אבל ג' מחיצות בעינן שלימות. וי"ל דמשמע לי' דגדולה משמע שהיא גדולה קצת לגבי הקטנה אבל לא גדולה כל כך להיות נשאר. עוד עומד מרובה על הפרוץ. א"כ ע"כ הכשר דגדולה ע"י פס הנשאר. (ואם היתה הגדולה פרוצה מצד א' ונתקנה בפס שוב לא הי' מועיל הני גיפופי להתיר משום פס דדוקא בצד אחד מהני כנ"ל] וממילא מוכח דאיירי בחצירות שהם סתומין מכל ד' רוחות דקטנה דומיא דגדולה קאמר כנ"ל:

ברש"י ד"ה בנכנסין כו' בשתים וג' אמות דהנך גיפופי כו' נראין שלא מאותו הכותל הי'. ואין מובן למה לי האי טעמא כיון דמרוחק ב' וג' אמות אף אם נעמיד שם בכוונה לחי גמורה לא יועיל. דלחי צריך להיות אצל הפרצה או תוך ג' להפרצה משא"כ הכא שהרחיקה מסיום הכתלים ב' וג' אמות. ואפשר דק"ל לרש"י כקושית התוס' ד"ה כותל כו' דלשיטה רש"י לעיל יהי' כאן הכותל הנכנס מן הקטנה להגדולה היא גופה לחי להתיר ממנה ולפנים וע"ז תי' רש"י דנראה שלא מאותו כותל כעין תי' של הריצב"א בתוס':

תוכן העניינים

שפת אמת על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה