אור ברסלב
שפת אמת על עירובין פרק כיצד משתתפין › דף פב.

שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק כיצד משתתפין · דף פב.

פרק כיצד משתתפין

בגמ' אר"י אין מערבין אלא לדבר מצוה, מפי' רש"י משמע דהאיסור הוא לילך שלא לד"מ ע"י עירוב, ולפ"ז נראה דהעירוב חל לחומרא דיהי' אסור לילך מעבר הב' אם עירב לצפון אסור בדרום, דהא ע"כ למ"ד תחומין דאורייתא א"כ האי עירוב מה"ת הוא משום דאדם נמשך אחר פתו וקונה שם שביתה רק חכמים עשו תקנה דלדבר הרשות לא יסמכו על העירוב, א"כ גם אי תחומין דרבנן מ"מ הקנין שביתה ע"י העירוב דינא הוא להתיר אפי' לדבר הרשות, אלא דאיסור בעלמא נתנו חכמים בשלא לדבר מצוה א"כ שפיר מפסיד עבר השני, ובאמת יש פוסקים דבדיעבד הוי עירוב גם שלא לד"מ, רק אפי' להפוס' דאינו עירוב וכ"מ מפי' רש"י דאסור לילך אף אי כבר עירב מ"מ לחומרא הוי עירוב, [וי"ל דלא דמי למ"ש רש"י לעיל (ס':) וכן בתוס' לעיל (מט:) דאם אין עירובו עירוב מסתמא ניחא לי' לאוקמא בתחום ביתו ע"ש], ובזה נתיישב לשון אין מערבין דדייק בתוס' יו"ט. דהו"ל למימר אינו עירוב ע"ש, ולמ"ש א"ש, ויוכל להיות. עוד לפרש"י דגם בעירב לדבר מצוה מ"מ לדבר הרשות אסור לילך באותן האלפים של העירוב, ואינו מוכרח, שוב ראיתי בא"ז ובהג"א הביאו שמסופק ג"כ בכוונת רש"י בהנ"ל:

שם בגמ' מאי קמ"ל תנינא כו' קצת קשה דילמא רבותא קמ"ל במתני' דאף בנודע לנו שצריך לילך לבית האבל למחר מ"מ אינו זכות בודאי וכל שלא הודיעוהו מבע"י אינו עירוב, וצ"ל דזה לא חשיב רבותא כיון דודאי חוב נמי אית בי' להפסיד מעבר הב' ואין חבין לאדם שלא בפניו:

שם בגמ' הודיעוהו ולא הודיעוהו קתני משמע דמפרש דהא דקתני קיבל עליו היינו הודעה, אבל הרמב"ם ורע"ב כתבו על המשנה וה"מ בשלא הודיעוהו, וא"י מה שייך קיבל עליו בשלא הודיעוהו, ואפשר הפי' בשגילה דעתו שאם אחד יניח עירוב יזכה לו:

תוכן העניינים

שפת אמת על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה