אור ברסלב
שפת אמת על עירובין פרק כיצד מעברין › דף נט.

שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור

פרק כיצד מעברין · דף נט.

דף נח:

בגמ' למקום שמיעט לא. ותמוה כמו שהקשו בתוס' דודאי אין שומעין למקום שמיעט. וי"ל קצת היכא דיהי' קולא אם יתקצר התחום הולכין ג"כ להקל למקום שמיעט כגון ביצא לדבר מצוה דיש לו אלפים לכל רוח וכשהוא עדיין תוך התחום אין לו אלא מידת תחומו כדלעיל (מ"ד:) מיהו בזה צ"ע אי לתת לו תחום חדש כיון דכשלא ניתן לו יוכל לסמוך על מקום המרובה ודוק, רק די"ל כה"ג נ"מ אחריתי

במשנה ושל רבים כו' אין מערבין את כולה אא"כ עשה חוצה לה כו' נ' דיורין. לכאורה את כולה מיותר כיון דמצריך נ' דיורין. ואפשר לומר דהא בכ"מ רובו ככולו ולכך בעינן כ' דיורין דלישתרי אף שרוב העיר בכלל העירוב. וא"כ עיר קטנה שהניחו שיור חצי עיר אף שאין בהשיור נ' דיורין י"ל דסגי כמ"ש האחרונים ביו"ד (סי' מ"ג) גבי נשתייר כדינר זהב דשיור א"י להיות עכ"פ טפי מחצי'. ולכך ה"ה הכא דוקא במערב כולו או רובו ככולו צריך נ' דיורין לאפוקי בחצי כנ"ל (כיון שלא עירב רוב העיר סגי שיור בפחות מנ' דיורין] ועפ"ז יתיישב ג"כ לשון רש"י לקמן (פ'.) ד"ה חדשה מהו ע"ש דבעיר קטנה שייך נמי שיור אף בפחות מנ' דיורין כדכתיבנא:

בתוס' ד"ה למקום כו' ויש לתלות בהבלעה ובקידורין ובמדידה יפה כו'. הא דפשיטא להו דכשיש בצד א' הר אין מוציאין המדה כנגד בצד השני ולפ"ז נמצא דאין התחום מרובע תמיד. דדוקא בעיר הוא דפגום יוצא מוציאין את המדה כנגדה כו', אבל הדבר צריך ראי'. מיהו מ"ש התוס' הבלעה אין מובן דבהבלעה אין תוספת מעבר הב' שאין שם הר, ועי' ברא"ש שלא הביא אלא קידור ומדידה ולא הבלעה]. ונראה דהמשך דבריהם כך הוא דיש לתלות דההר הי' בצד א' הבלעה וקידור ובצד הב' מדידה יפה דכך א"ש טפי, דמסתמא אם הי' בצד א' מישור וצד הב' הר לא הי' נחשב סתירה כלל. רק שההר עובר מעבר לעבר אך בצד א' הי' מתלקט י' מתוך ד' כו' כנ"ל:

בד"ה אפי' עבד כו' דע"כ לא קאי אאיש פלוני כו' דהא אין מעלין מתרומה דרבנן ליוחסין. קשה להבין כוונתם אי הפי' דמדאין מעלין הוכיחו דא"צ גדול עמו דאל"ה הי' מעלין ז"א דאכתי אין מעלין משום דליוחסין בעי תרוייהו גדולים. וכ"כ התוס' בהדיא שם בכתובות ד"ה והוא אלא דיהי' זה טעם הואיל ואין מעלין א"כ מסברא סגי בגדול א' בלבד דכ"מ מדבריהם בפ"ב דכתובות ע"ש, א"כ הכא לא יתכן דהכרח זה יש בתחומין דרבנן עצמו ומאי אולמי' הך דאיש פלוני וצ"ע. [וכן נראה בלשון הרא"ש דבלא הראי' מהא דאיש פלוני ידעינן דבתחומין גדול נאמן ע"ש]:

בד"ה ותחומין דרבנן משמע אי הוי דאורייתא לא מהימני כו'. ומשמע דע"א כשר הוי נאמן גם אי הוי דאורייתא דדוקא עבד ושפחה לא היו נאמנים. וא"כ ס"ל מסתמא דלא חשיב נגד החזקה דהא באיתחזיק איסורא אין ע"א נאמן. וכן הי' נראה דהוא רק מברר מקום התחום ואינו נגד החזקה, ולפ"ז מה דמסיימי התוס' לחלק בין בדיקת חמץ דאי הוי דאורייתא לא היו נאמנים אף דבידן ושם הוי נגד החזקה דמוחזק לן דלא בדוק מ"מ הוכרחו לחילוק אחר כיון דבשחיטה וניקור הוי ג"כ נגד החזקה, ומ"מ נאמנים. ומיהו לדינא באמת כ' הפוסקים דע"א באיסורין גם בדאורייתא אפי' אשה ועבד נאמנים ע"ש ביו"ד (סי' קכ"ז). ולדברי התוס' אינו כן אם לא שנדחק לפרש דתחומין הוי נגד החזקה משום דסתם מקום שא"י אם הוא מן התחום יש להחשיבו שלא מן העיר כמו חזקה מכח רובא, וכן מוכרחין לומר לפמ"ש תוס' לעיל לתי' א' דאיירי בגדול עמו א"כ ע"א א"נ וע"כ משום דהוי נגד החזקה. (מיהו יש לדחות דפי' גדול עמו היינו עוד עבד או שפחה לפי השטה דעבד ושפחה אינו בכלל ע"א נאמן לכך צריך ב' ודוחק הוא). אבל קשה דא"כ אי הוי דאורייתא גם ע"א כשר לא הוי נאמן. וי"ל דקאי לפי הס"ד דגמ' בפ' האשה רבה דיהי' ע"א נאמן באיתחזיק כמ"ש תוס' שם ובריש גיטין ולפ"ז כ' הכא דעבד ושפחה בודאי לא הוי מהימני וצ"ע:

תוכן העניינים

שפת אמת על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה