שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק כיצד מעברין · דף נג:
בגמ' ואמר ר"י מנין שמחל לו הקב"ה על אותו עון, פי' רש"י דנוב עיר הכהנים וכן פי' הרד"ק בשמואל ע"ש], ולכאורה נראה יותר לפרש על הא דבעלת אוב דבאותו עון מיירי קרא דהאי עון הוי צריך כפרה טפי דבנוב הוי כשוגג כיון דסבר דמורדין במלכות הוו משום לה"ר דדואג, ואפשר נראה לרש"י מלשון הגמ' דברכות (י"ב:) דמייתי האי דר"י על עון דנוב ע"ש, אבל אחר העיון שם נראה יותר דלא אמרו ר"י על הך דנוב דאל"ה הו"ל לאתויי התם כל דברי ר"י דהכא דאמר שמחל לו הקב"ה על אותו עון, והגמ' שם מייתי רק דרשא דר"י בקיצור להוכיח שנמחלו כל עונותיו ע"ש: