שפת אמת על עירובין· רבי י־הודה ליב אלתר מגור
פרק חלון · דף עו.
בגמ' לימא תנן סתמא כרשב"ג כו' קצת קשה לס"ד בגמ' הא כ' הפוס' דאין אמרין לבוד להחמיר, [כמ"ש בד"מ בה' יו"ט (סי' תק"ב). וע"ש במג"א] וא"כ גם לרשב"ג פחות מד' למה אין מערבין א', ונראה דגם בס"ד ידעו דעיקר הטעם משום דבפחות מד' לאו חשיבות הוא אלא דס"ל דלרבנן דנפיק מתורת לבוד חשוב הוא, וכ"מ לשון התוס' בד"ה לימא ע"ש דלא כתבו בקיצור דתליא כלבוד עצמו ע"ש:
שם בגמ' צריך שיהי' בהיקפו, עי' פי' רש"י וכוונתו הוא דקמ"ל ר"י דלא סגי שנכנס עיגול במשך ד' בלבד אלא שיכנוס עיגול במשך ו' ומשהו, היינו כל הוספות צד א' שניתוסף בכל צד של הריבוע עיגול מיוחד, ואורך כל א' מהד' עיגולים שבד' הצדדים הם משך ו' ולכך יכנס זה המשך תוך עשרה ועוד משהו, וז"ש רש"י בכל צד טפח יותר משיעור ד"ט והיינו ו' ומשהו בהיקפו שהוא חלק ד' מכל ההיקף: